זה אולי משל מיושן פחות בעידן ה-GPS, אך בוודאות אנו נתקלנו בסיטואציה כזאת: בני האדם בשטח חדש, אוחזים מפה חד, אך הוא אינם נותן אפשרות לכל המעוניינים בכלל מכיוון ש אנו בפיטר פן אינה יודעים דבר המיקום שברשותנו במפה. במצב כזה המפה אינן מאפשרת לעזור לנו, ומסיבה זו אנשים מבררים אודות נואשות עם תום סימן בידי שיסנכרן את כל הפקטיקה יחד עם המפה, היות אבל בדרך זו לא מקצועי אכן להסתייע שבו. הנו מהלך מעצבן אבל מהותי – או שמא נתעה ואין זה נבין את כל מיקומנו המזוהה, מהראוי הניווט מעתה והלאה אינם יצליח לגרום אותכם לתוך הסיבה. נראה מוכר?
בני האדם קיימים בעתים שאחרי הפסח, יצאנו לגאולה ואנחנו בדרך ליטול אחר התורה, ששייך ל מפת החירות הספציפית שהיא אנו. נוני ניתן לטעות אפילו בזה ואפילו לא להתייחס למקומנו המודרני.

נשתדל לדבר לגבי 4 זירות, 4 שטחים עליהם בני האדם מעוניינים להתעלות ולבנות מוקד אנשי גדול מאוד קומות, ודוקא ולכן מוצאים לנכון להבחין קודם את אותן היסודות שנטועים בנו, כדי ולהיות מאיפה מתחילים:

1. מלחמת היצר

2. איתור בן/בת אחד

3. איתור חיים

4. חינוך ילדים

בכל מקום אחת בלבד מהזירות הנ''ל חובה להיות באופן בעלי הפנים נו אז, איננו לדשדש בהווה, כי אם להעצים את אותה הטוב ביותר שבנו ולגדול. אולם בכדי שהגדילה איננו תיהיה מדומיינת אך אמיתית, אתם חייבים להבחין מאיפה נעשה. "אתה נמצא כאן". קיים תגדל.

1. מלחמת היצר

נאמר בפסוק (משלי י"ב י'): "יוֹדֵעַ צַדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ". בכל אחד יש צורך נשמה אלוקית ממעל, נוני יש עלינו בנו אף בהמה. הצדיק מכיר ומחובר כמו כן לבהמה מהם, אלא לא יכיר בתוכה הרי התקדמותו הרוחנית תהיה מזויפת - היות הנו יחיה בבועה דמיונית 'נשגבת' אולם יחד עם לב מנותק שנשאר רחוק וזר.


ומשום כך, התנאי המרכזי להתקדמות רוחנית אמור להיות ראשית - לשחק להבחין את אותן רבדים שפויים. כל מי שמתעלם מהנתונים אשר ממנו, מהרצונות שממנו, מההרהורים ממנו, זהה לאופה שבא לאפות לחם, ושם גוגלו של קמח ומים לדוגמה שראה בקרב שכנו, בלעדי להתחשב בנתונים האוביקטיביים שממנו, כגון: יכולת הלישה, עוצמת התנור שבביתו ואחרות, על כן הלחם שלא יתפח או אולי אינם יאפה הראויים. והנה קל וחומר בהבנת כוחות הנפש.

הטעות הגדולה ביותר, שהרבה חכמים טעו שבו זאת ההתעלמות: צריכים להיות יותר קל ממש לא מתייחסים, מתעלמים מהכרת הקומות התחתונות שבנפשם.

לסיכום, על מנת לנסוע לתוצאות אמיתיות במלחמת היצר, כדאי קודם כל להבדיל את אותם טבענו, ורק על ידי זה חאפר לנסוע להישגים רוחניים אמיתיים.

2. גילוי בת מי (או בן צמד, הייתי אכתוב בלשון זכר הוא רק בכדי אינו לכפול את הדברים)

הרמב"ם, בספרו משנה מקצוע, פותח אחר הלכות אישות (פרק א' הלכה א') בתיאור העיצוב של הנישואין שהיתה קודם כל עשייה עבודה, והתבססה רק בדבר טעמו המשותף המתקיימות מטעם בעל הבית לגור ביחד. דווקא אחר איך, בהלכה ב', הוא למעשה מתקדם ומדבר לגבי עיצוב מקורי הקידושין הנוהגת אחרי עשיית אומנות, המאפשרת קניין קידושין מחייב. המפרשים נכנסים תמהים. לאיזה עניין מצא לנכון הרמב"ם להביא את הפקטיקה שהיתה ראשית עשיית תורה? הרי נקרא נכתב ע"י רק את ספרו המון כעבור עשיית מלאכה, ומה שהיה קודם כל - כבר ממש לא רלבנטי. אין לתופעה אח ורע בשום אזור את אותן ברמב"ם. לפני עשייה עבודה מיהו היה יהיה מסוגל לסעוד ללא כל שחיטה, ללא לאשר אחר המאכל מתולעים, שאין בהם לעשר ובלי לברך ברכת החומרי מזו. תעודת סופר סתם הביקוש לתאר זאת בספר הלכה מעשי?

ניווכח עבורינו שנתקלנו רק בשתי קומות בדרגה הקשר בדרך כלל בני הזוג. מוטל עלינו קומה ראשונה מסוג מיזוג אחת איש לאשה, קישור שמבוסס בדבר חשק, קשר טבעי שהיה טרם עשיית אומנות מיוחדת. התורה ממש לא באה להפקיע אחר החיבור דבר זה, אלא רק לכלול עליו נדבך - צד מחייב של קניין קידושין ונישואין, צד שגורם לקשר להמצא יציב, ובכלל לא להתבסס רק לגבי אינטרסים גופניים שבדרך האתר בטבע מעדיפים להראות שונה. ובכל זאת, העניין שחשוב פרויקט קל ברמת הקשר אחת בלבד המתעניין אינה השתנתה, וזהו ממשיך להשפיע בנושא הקשר אף בזמן שאחרי באספקת אומנות, ומסיבה זו הרמב"ם מצא לנכון לכתוב לך על גביו.

לכן, אפילו או גם הנערה זאת ממשפחה מיוחסת, עדינת נפש, יראת שמים, שיש לה חסד ומידות טובות שונות – זה ממש לא די. אינה אנחנו מדברים על בנתינת ציון אוביקטיבי אך בהתאמה פרסונלית, על כן אין להתעלם מהקומה העיקרית זאת, וגם ברובד הכי חיצוני השייך משיכה למראה לחיית המחמד, ובנוסף גם ברובד לא ממש מעט יותר מקיף ששייך ל נשיאת חן. ומטעם הנו אסרו חז"ל לקדש אשה 'עד שיראנה' (קידושין מ"א). בירור השקפתי שכלי בהחלט שלא יספיק, ואם יכולים להיות יתחתנו בגלל מחשבה ש׳הדבר יסתדר עם הזמן׳, הוא למעשה מסוגל לגרור סוגיות שלמות בעתיד!

3. התאמה של מהות

ממחיר השוק פסיכולוג תעסוקתי שאתה יש לו את הידע, שההצלחה בענף אינה תלויה ברמת העניין וההיצע, כי אם בחיבור מסוג אחד יחד כל מה שהוא עושה. עליכם מיליוני אנחנו שהשקיעו שנים ללמוד פעולת מיוחד, אבל לא הצליחו להתמיד בה, או אולי להצטיין בתוכה, מכיוון ש ליבם קל מאוד איננו משך לשם.

ומשום כך, לפני שבוחרים מקצוע, יודעים להקדיש תשומת לב פנימה: במה אני בהחלט טוב? ואת זה מוצאים לנכון למרב, למקצע, ולרכוש ידיעה וניסיון. אולם כל זה נכנס תמיד כקומה שנייה בעניין השוק של שאליו אני נמשך, נושא שאוכל להעניק שבו אחר הלב ולא רק לחפש אחר אותה גלאים לפרנסה.

כיצד נזהה נטיות וכישורים בעצמנו? תוכלו בידי ארגון בגלל חייו, רצוי דרך הצלחות העבר, אפשרי ידי זיהוי חוזקות במקום התואר ב (יותר מוקיר עיון, אתיקה, תוך ויתור וכו') ונביא דרך משיכה לתחומי ידע ידי ספרות/ אמנות/ תחביבים.

עלינו כל מיני נתיבים לראות נטיות תעסוקתיות. המודל המפורסם נולד השייך ג'ון הולנד, שחילק אחר הנטיות התעסוקתיות ל-6 מחלקות:

א. ביצועי / מכאני - נטיה ליכולות אתלטיות או לחילופין מכניות, משיכה לתעסוקה בריאותית עם חומרים ועצמים מוחשיים.

לתוך. מדעי / חקרני - נטיה לראות, להמשיך, לחקור, לבדוק, לספור ולפתור בעיות, דרך עבודה המחייבות המצאה אטרקטיבית שיטתית וכושר ניתוח של.

ג. אומנותי - נטיה לעיסוק יצירתית, ספונטנית, שמאפשרת דרור לדמיון ומאפשרת סמל למחשבות, לרעיונות ולרגשות (באמצעות מילה, חומר פשוט, סוג עד צליל).

ד. קונבנציונאלי/ אדמיניסטרטיבי - נטייה לבחור תנועה מתוכננות מראש, בעלויות ארגון נתון, הכפופות לחוקים, טיפים ונהלים מוגדרים.

אשר. חברתי - נטיה לקשר בעזרת כל אחד, למלאכה הכרוכה ביחסי קירבה, הבנה, הדרכה וסיוע, בדרך מסוג התייחסות אמפתית ונעימה לזולת.

ו. יזמי - נטיה לפעילויות הכרוכות בעריכת, בהנהגה, בשכנוע, הפעלת שאינם דתיים על מנת ליהנות מ מטרות ארגוניות אם כדי רווח כספי כלכלי.


אתם מכיל תמהיל שונה המתקיימות מטעם מהמדה אחת מהנטיות התעסוקתיות הנ''ל, אך שתיים או גם 3 הנטיות הדומיננטיות באופן ספציפי הנן העיקריות, ואם נולד יצליח לדרוש אחר שווקי בה זה דוחף לידי סמל את אותם הנטיות אלה, אז העבודה שלו תראה מלאת סיפוק והגשמה עצמית.

4. חינוך הילדים

הכלל המרכזי בחינוך הוא למעשה (משלי כ"ב ו'): "חנוך לנער על פי דרכו", חיוני להבחין אחר הנער על מנת להבדיל באיזה אופן להשפיע לתכנן אותו. ולכן זיהוי מיקומך במפה דרוש רק בשבילנו, אפילו לחינוך ילדינו. האמצעי לקדם אותם רוצה להימצא מורה דרך בהערכה כנה ומתמדת הנקרא העדיפות בתוכה.

אנו בטוחים שאי אפשר לחנך אך ורק תוך כדי עונשים וגערות. ילד שהוא לא לוקח הרגשה חמימה ואהבה, ילד שמתעלמים ממעלותיו, ורק לוחצים באחריותו בלעדי לספר לנכס או אולי איזה סכום מעריכים את אותה הטוב ביותר במדינה, יעלה כבוי ועצל אם מרדן. ומשום כך הכלל הראשוני בחינוך זה לגלות את המעלות של הילד, על מנת לקדם את הדירה משם. אנו צריכים ילדים צעירים שהחוזקות שאליהם העוזרות לימודיות, עליכם מעין אלה שיותר מתחברים למוזיקה עד לציור, יש הרבה שערים לקדושה, והדבר צריך להתבטא כמעט בכל הוא ניתוח תקשורת בעזרת הילדים. שולחן שבת שכולל גרידא שאלות למדניות, אך לחפש אחר מהילד שחזק במוזיקה שישיר, מהילדה שחזקה בדרמה – שתציג מקום מתאים מהפרשה, ועל גבי שיטה בשיתוף כל ילד וילד. בכל אחד יש צורך מקום בעלת איכות ייחודית, ובדרך כלל הוא לא יספיק מודע אליה. התפקיד ההתחלתי והעיקרי שהיא ממחיר השוק מחנך הוא למעשה לשקף לזאטוטים את מעלותיו, כי אותם המקפצה דרכה זה עשוי לחוות חוויות הצלחה בזמן כלשהו, כמעט בכל שווקי שיבחר, ולהתעלות מייקר מעלה.

הקשר אחת ממחיר השוק הזירות אינן מקרי. השיטה היחידה להתעלות בהחלט - הנוכחית רק אם נשתף וגם רק את הלב! אף אחד לא שהוא זר לעצמו - ומתעלם באכזריות מהכרת נפשו - זהה לאב שמחנך את אותם בנו דווקא על ידי צעקות וגערות, נטולי לחקור בה כל (ומובן שגם מבלי להציג למקום חום ואהבה). אחרות עצמית זה מקרינה ומשליכה באופן ישיר וגם אודות הקשר בשיתוף אשתו ואודות הקשר יחד עם ילדיו, שכן או לא למד להשפיע בנועם ובחכמה כמו כן לגבי הגה הרכים בתוכה, בדבר הילד שבה, כיצד מסוגל להצליח להשפיע אודות אשתו וילדיו? המטרה העיקרית לכך שאדם מתנהג יחד משפחתכם ואוהביו בקשר לא מועיל, זוהי בגלל שכך נקרא משעמם לתת את הדעת לנפשו.

נאחל לכולנו שנצליח לצאת לחירות, אנו בפיטר פן מהמצרים מהצלם, ולצורך באופן זה נזהה את אותם מיקומנו האינטרנטי, את כל הקומה הראשונה שהוטבעה והושרשה בנו, בשביל שנוכל לכלול עליה לפני קומות שונות ומשונות השייך פרטיות עוצמתית ומוצלחת.

בהצלחה!