כאשה צעירה היתה פיי שולמן עדה לרצח משפחתה וחבריה ידי הנאצים - ומהווה החליטה לקבל קרב בכל מקום בידי שתוכל. כצלמת מקצועית זאת תיעדה את אותו מקצועי הטבח של הנאצים ואת חוויותיה ליד הפרטיזנים. תודות לאומץ לבה ולנחישותה הנדירים, סיפורה וזכרון גורלם הטראגי שהיא יהודי קהילתה מעולם אינם נשכחו.

פועלים בשטעטל


ב-1939 היתה לנין - עיירה במערב פולין (היום בלארוס) - ביתה שהיא חברה יהודית תוססת. כמחצית מ-2000 דיירי העיירה היו יהודים. שיש בו תנועות נוער ציוניות, מוסד לימודים וספריה עבריים, וחוג דרמה יהודי.

ואף כיתות האדם לצילום נקרא בלנין, בבעלותו השייך קטן בשם משה לזבניק. פיי, אחותו הצעירה, עזר לקבלן בעסקיו.

כשמשה עזב את העיירה, לקחה בעניין עצמה פיי אחר שליטה על החברה, באופן מעשי כעבור שמלחמת הטבע השניה פרצה וברית־המועצות כבשה את אותן לנין כל כך פולין. הסובייטים אסרו על אודות חדר הצבע היהודי לציין וללמד יהדות, והפכו את הפעילות לשופר תעמולה סובייטי דובר יידיש. צריכים להיות גם כן גירשו עשר משפחות יהודיות שהיו עשירות די והחרימו את אותם רכושן. נוני מעבר שני פעולות הינם, נעזבו יהודֵי לנין לנפשם, מוגנים פחות או יותר, כמו כן בשעה שהשואה השתוללה ביישוב מקום באזורים שבשליטת גרמניה.

שולמן כנערה צעירה. חיה אם גיל 101
או שמא ה-18 ביולי, 1941, שבו פקדה הטרגדיה את אותם יהודי לנין. הנאצים כבשו את אותם השטח מידי ברית־המועצות והחלו ביישום "הפתרון הסופי", במקביל ל פרויקט לחסל את כל יהודי השטח. כתריסר נרצחו באופן מיידי דרך חיילים נאצים. נלווים, ביניהם שנים מאחֶיהָ המתקיימות מטעם פיי, נשלחו למחנות חיים נאציים. ושאר יהודי לנין נכלאו בגטו יהודי שדבר זה כעט תוכנן ונבנה, ואולצו לעבוד פעולת פרך. "היתה בו צפיפות יתר, מחסור באוכל, חולים אנשים רבים ומחלות רבות" תיארה פיי אחרי שנה אחת, במצעד הסביבה ב-2014.

צילום נאצים

על פיי הוטל לצלם קצינים נאציים מקומיים. מספר ימים האדם נאמר בידה להכין דיוקן של ה"גֶבִּיטְס-קוֹמִיסַר" - מפקד המחוז המקומי. "הוא נעשה כמו חיה", פיי משחזרת, "ידעתי אשר הוא רוצח. ידעתי שידיו טבולות מיד בדם אלפים". מן החיה הזו נאלצה פיי לבקש לחייך, בשביל התמונה שלו.

ככל שחלפו חודשים הקיץ הלוהטים שהיא 1942, הלך גטו לנין ותפח. הנאצים העבירו יהודים מעיירות סמוכות לתוך לנין. באוגוסט 1942 שימשו יותר מכך מ-1800 יהודים כלואים בגטו, והנאצים תכננו את אותן ההשמדה הסופית של בני העם היהודי. הינם תכננו נוסף על כך לתעד את ידע ידיהם, ופיי לזבניק נבחרה להימצא זאת שתצלם אחר הקטל היומי, לדוגמה גם כן אפקטיבי טבח שונים בסביבה.

שולמן (למטה, שלישית מימין, תיבה של הצלב האדום לצד ראשה) בשיתוף חבריה הפרטיזנים, סתיו 1942

הגטו היהודי הנקרא לנין חוסל ב-14 באוגוסט, 1942. כ-1850 יהודים אולצו לפנות חיצוניים לעיירה, בטבע נורו מי בסיומה של נוסף. גופותיהם הושלכו לקברי אחים. חייה השייך פיי - בעלי וכולי 25 יהודים רק - ניצלו באותו יום. באתר עיניהם הבוחנות שהיא הנאצים, נאלצה בייסורי מוות לצלם את אותם קברי האחים, תרתי משמע: הערימות כללו את אותם גופותיהם מטעם אחותה הצעירה, אחיה הצעיר, הוריה, חבריה, שכניה וקרובי משפחתה. כשפיתחה בהוראת הנאצים את כל תמונות הזוועה, הכינה לעצמה בחשאי עותק נוסף מטעם התמונות, לימים שיבואו.

הצטרפות לפרטיזנים

בשבועות הבאים נאלצה פיי לצלם בזמן האחרון זוועות. או חייהם אותה נמלטה. לצד הנאציים ששלטו במרחב הפתוח, פעלו בסתר חסידים מקומיות ששייך ל פרטיזנים. בודדת מהן, בריגדת מולוטוב, הורכבה מעריקים סובייטים שנאבקו בנאצים שניתן על ידי היערות הצפופים שהיא בלארוס. באחת מן הפשיטות ששייך ל ברגידת מולוטוב, פיי ברחה איתם והצטרפה לשורותיהם. "זאת היתה השיטה היחידה שבו יכולתי להלחם פעם נוספת, לנקום רק את נקמת משפחתי", אמרה לימים.

ההצטרפות ללוחמי מולוטוב לא היתה דרישה פשוטה. אנשים רבים מצד הסובייטים האלה שימשו אנטישמיים עפ"י רוב לדוגמא הנאצים עצמם. רובם דיברו מפורשות על רצונם להרוג יהודים. פיי לא יכלה להרשות לעצמה להפגין את אותם יהדותה. באיזה אופן, כמו, את אותם הפסח שעשתה כשהיתה המטופלות או המטופלים, שמרה בסוד. בזמן פרק זמן מיוחדת השגיחה פיי בדבר רייקה, יתומה יהודיה בת 8, ששהתה עימהם ביערות. לא שכחה יתר על המידה חייה איך הביאה את כל רייקה להתפטר מבין המזכרת היחידה שהיתה לעוזרת מהוריה - שעון - בשל החשש שאחד מן החיילים הסובייטים יחליט להרוג בה בשביל לקבל כעת לעצמו רק את השעון.

הפרטיזנים נזקקו נואשות לצוות רפואי. לפיי אינה היתה מדי הכשרה רפואית, אולם גיסה נעשה רופא וביערות משמש נמכר בשם צריך להספיק. ספר סופר סתם מונתה ל"אחות" ששייך ל בריגדת מולוטוב, לצדו של "רופא" המחנה שהיה אפילו רופא.

כשהיה צורך במזון או שמא מכשירי, היוו לוחמי מולוטוב פושטים בנושא עיירות בכדוהא. כשפשטו פעם בדבר לנין הצטרפה לחדר פיי, והפצירה אשר בהם לשרוף אחר מרחב הוריה. "אני אינם אגור כאן" אמרה. "שאר המשפחה נרצחה. אז אפשרות להשאיר זאת לאויב? אנא, שרפו או לחילופין היסוד!".

פעם מיוחד מזמן פשיטה על אודות לנין הצליחה פיי לחלץ ציוד ומכשירים צילום בידה. רק את השנתיים שבאו את אותן באיזה אופן העבירה בצילום הרבה תצלומי. בהעדר גישה אליהם חושך או גם לסטודיו, פיי אלתרה: הזו הכינה תשלילים מתחת לשמיכות ונעזרה בחוץ על מנת להגדיל העובדות "הדפסי שמש" לאורך חייו.


שולמן בעלי פרטיזנים מבריגדת מולוטוב. פולסיה, פולין, 1943-1944

תמונותיה מעניקות הצצה נדירה לחיי הלוחמים הפרטיזנים. אפי' שעשרות יהודים לחמו עם הפרטיזנים, פיי זוהי הצלמת היהודיה היחידה המוכרת לכולם. "התמודדנו יחד עם רעב וכפור; נצבנו בוהה מול איום מתמיד מסוג מוות ועינויים; ואם באלה איננו יספיק, היו לנו אף חיצי אנטישמיות שנורו על ידי שורותינו של העסק. נאבקנו כנגד מהמדה הסיכויים" מאמר פיי באוטוביוגרפיה בשבילה "זכרונותיה המתקיימות מטעם פרטיזנית" שפורסמה (באנגלית) ב-1995.

תצלומיה הנוקבים השייך פיי לוכדים יהודים משיבים קרב בעיצומה המתקיימות מטעם השואה. באחד מהם קלטה את שמחתם הנקרא ארבעה ילדים צעירים יהודים שנפגשו ביער, כעבור שהיו בטוחים במות חבריהם. את אותם מספק הלוויה השייך אחר לוחמים יהודים ליד נלווה לוחמים רוסיים. פיי מבקש שנדע אינה צעדנו כצאן לטבח: שיהודים השיבו אש בכל מקום אופי שיכלו, או גם בלחימה פעילה ליד הפרטיזנים, או אולי בלחימה שקטה, נסתרת מעין מדי, כדוגמת טכנולוגיה הויזואלית עותק סרטי הצילום של הנאצים בהחבא, לקראת הדורות הבאים.

שולמן בעלי פרטיזנים יהודים, 1944

עדות להתנגדות יהודית


פיי נשארה יחד פרטיזני מולוטוב או שברית־המועצות שבה וכבשה את כל האזור כשהביסה את אותן הנאצים ביולי 1944. לאחר המלחמה ידוע לחיית המחמד ששני אחֶיה הרציניים, איתן וקופל, הצליחו להימלט ממחנות העשייה הנאציים והצטרפו גם כן מהווים לפרטיזנים. יכולים להיות הפגישו את אותו אחותם בשיתוף קטן יהודי שלחם הנכם בשורות הפרטיזנים, מוריס שולמן, והיא ופיי התחתנו הרבה זמן קצר בעתיד.

ב-1948 עברו פיי ומוריס לקנדה. "היינו עניים והיה קשה עד מאוד לבקש חיוניות מכיוון ש אינה דיברנו אנגלית", סיכום באוטוביוגרפיה לעוזרת. "אבל היינו נוסף על כך צאצאים, בריאים ונחושים". הזוג עבדו במפעל, אם שחסכו יספיק על מנת לפתוח בית מגורים משל עצמם, חנות אספנות לחומרי בנין.

שולמן שמרה את כל מצלמת ה"צייס אייקון" לחיית המחמד אם יומה בעת האחרונה
"אני אשה זקנה עתה", סיפרה פיי אינם מתקופת, "מוּצֶפֶת באהבה לשני ילדיי ולששת נכדיי. אולם פקטור ממש לא יעמעם אצלי רק את זכרון עברי כפרטיזנית, את אותן השואה, רק את הגיהנום שעשו לו עַמי".

פיי נפטרה במאי 2021 בהיותו בן 101. תצלומיה עודם חיוניים, מוסיפים לשמש החמה עדות על הצד הטוב ביותר בעניין זוועות השואה ועל גבי זקיפוּת הקומה המתקיימות מטעם היהודים מול עושקיהם הנאציים.