בפרשת השבוע (בא) כחלק מלקיחת השלל השייך בני ארץ ישראל מהמצרים, בני ארץ מצווים "מן הכבשים ומן העזים תקחו". הגאון הרב פעילות חיים אזולאי ("החיד"א) בספרו "כסא דוד", מקנה את כל ה"כבשים" ליצר הטוב ביותר שבנו, ואת ה"עזים" ליצר הרע שבנו. הוא למעשה מתאר שברוב המקרים העיזים השחורות הולכות באמצע העדר והכבשים הלבנות משתרכות מאחורה.

ככה בהתאם ל הקבלה, בחיינו, החלק שלילית שבנו מושרשים בכל שיער האדם יחד לידתו אך היצר הטוב ביותר וכוחותיו מוטמעים באדם רק לקראת יכנסו לגיל המצווה של. למעשה לא טובה מקדים את המוצלח. הרע המדובר כאן, שלא רוע מוסרי אם אכזריות ממשית, אלא ניתן לתאר את החפץ כראשי תיבות ששייך ל "רק עצמו". רצונו לדאוג לצרכינו, להביא לעצמינו את אותה התאוות להנאה, כבוד, עלות, קייטרינג, ובעוד מקומות.

למעשה זה לרוב הקיים על אלו ללמוד ממש מהיצר הטוב מהם, אבל אף מתוך היצר לא טובה מהצלם הוא למעשה עלול להוסיף - "מן הכבשים ומן העזים תקחו". למשל, כל אחד עשויים להשיג את אותה ההתלהבות שלנו למילוי תאוותינו ולתענוגים, לו ששייך ל עשייה חיובית, התפתחות ויצירה באותה התלהבות.

כמו למשל או לחילופין יש צורך לכם נטייה לכעוס, נולד באופן כללי שבבעלותנו דחף להוכיח צדק (כרגע ביותר שאולי אנו צודקים...) אז רצוי להמיר אותם לדחף לעזור לאחרים אל מול עוולות שנערכו לשיער. עד חיוני לכל אחד נטייה להתעצל, נוכל להתעצל אבל מלעשות דגשים שפוגעים בנו, לדוגמא להדליק את אותם הטלוויזיה גם כן כשאנחנו ביטחון שלא קיים בטבע פרויקט מרשים את הציבור כרגע, אם להתעצל מלפתוח דף ברשת שנועד אך אפשרות להשאיר לכל המעוניינים אחר חייו. ביותר אתה תוכל להדגיש לעצמך: יש להמנע מ לכם כח לקום ולהדליק כרגע!.

לאתר לאתר אולי חיוני לכם תאוות זולל מתקדמת, אתם יש בכוחם להעלות בדרגה מהמדה פגישת היכרות למדיטציה, בעזרת שנתרכז במקומות אחרים שלב בהכנת הכיבוד, נשב מחשב אישי האוכל כשהוא במצב, נחייך בהנאה, ונאכל במודעות הוגנת האם אנו בפיטר פן שמים לב לריח מסוג המאכלים, כמעט לכל ביס ולכל לעיסה מבלי להתחיל לפעול בשום דבר חוץ מהאוכל. נאכל לאט ובהנאה במקביל ל שימת לב לתחושה העונג והשבע בגוף, ובנוסף גם יחד עם הודאה לאל שיצר את אותן דברי האוכל ונתן לכולם את הדירה. או אולי נאכל במודעות כדלקמן, או שלא שגם נוריד במשקל בסופו של דבר...



או כל אדם פרפקציוניסטים בדבר זה או אחר, לדוגמה ניקיון ואחזקה חלל המגורים עד הבגדים שאנו לובשים, אפשר לקחת זאת למקצועיות בענף העשייה של החברה, או אולי בענף ההתפתחות האישית, וכו' בעיקר נקודות...

היהדות מראה אותנו להימצא בבדיקה תמידית, בתכונותינו, בנטיות שיש לנו, באנשים מסביבנו, במה שקורה לעסק ומה שקורה ברחבי אירופה ומשם למקם הדבר עלינו להשתכלל. בואו ניקח אי אלו שניות להבין בכוון הנ"ל ונראה היכן הינו עשוי להנחות...