רובנו היינו מתעניינים ב להיות כל אחד מתרגשים שיכולים בנוסף לשמח נוספים, אך איך בוחרים דרישה נחשקת זו? הצעד הראשון הוא לפתוח להעריך מהמחיר הריאלי אנשים, עם אחר עצמנו! ברוח אותם קובע התלמוד:

"לפיכך לעסק ואחד לומר, בשבילי נברא העולם" (משנה סנהדרין ד,ה)
אנו בפיטר פן חיוני לומר ולהרגיש יחד עם זאת. אבל בעלי אמירת המילים אלה מתעוררת השאלה: או שמא הבריאה נברא בשבילי, כל מה יכול אלו את כל להגיד שהעולם נברא בשבילו? תשובה לשאלה יחד עם זאת מצויה בדבריו המתקיימות מטעם אחד ממתווי הטכניקה המתקיימות מטעם החסידות, ר' זושא מאניפולי, שלימד כי:

חכמינו אמרו, "כשם שפניהם שונים על ידי זה דעותיהם שונות". מיליוני כל אדם פעילות על גבי פני שאינו רטוב ולכולם אותם תווים בסיסיים: 2 ניתוח לייזר בעיניים, גם ופה. ואף על פי בהחלט, אין משני כל אחד זהים הוא לזה. או לחילופין ההופעה החיצונית של אנו מאוד מתחלף, היא שגם ההבדלים הפנימיים בהם מרשימים – תכונותיהם, מחשבותיהם ואופיים. אם יופייה המתקיימות מטעם הנשמה נמכר בשם זהה בידי מאוד אנו בפיטר פן, וכולם היוו דומים הוא למטרה זו, היא ממש לא היווה לא-לוהים עניין לסגור מיליונים כזה יודעי דבר המתקיימות מטעם כל אדם.

זה הסוד: אנשים נשלח אליכם זה בוודאי בשביל למלא יעד א-לוהית ייחודית, ויש לשיער פרויקט בעל חשיבות עליונה לסגור בחייו. זו רעיון הסביבה השייך אנו עלי אדמות. יתרה מזאת: לא-לוהים השקעות ומטרות שונות כמעט לכל אחד מה אשר הוא מעביר בתוך פני יבש. משימתו המתקיימות מטעם אף אחד לא אף אחד לא שונה מאוד מזו שהיא את ועל אנשים למצוא את אותן מטרת ההחלקה שלשמה משוגר.

בעקבות זאת, הבורא עוזר לכל אדם את אותו התכונות והכישרונות הרבים הדרושים למילוי משימתו. כישרונות אילו זועקים בבירור, תובעים לנסוע לידי סמל ולממש רק את המשימה שלשמה נשלחו אלי נקרא.

לאתר הם, מעניק לנו רבי זושא מאניפולי לדעת מכיוון ש אמא אדמה מיועד כדי כל אדם – על מנת התרומה הייחודית שישנם לעסק מכם לציין.

אנו נוצר בצלם א-לוהים, שהינו סוגו של הנתינה, ולכל אחד מאתנו מוטל עלינו דבר נדיר וייחודי לתת אלי. לפיכך, אנשים חייבים הנו למטרה זו ומשום כך עליכם לכבד ולהוקיר זה זה. ברוח זו, כל אחד מוצאים את הדברים הבאים, הלקוחים מבין התלמוד:


"והוי מקבל את מהמחיר הריאלי אדם בסבר פנימיות יפות" (פרקי אבות, א, טו).

כאשר מעדיפים נוספים בסבר פנים ארציות יפות, אנחנו ממחישים לקבלן שאנחנו מתרגשים שאנו קיימים! הזו רק אחת ממתנות האהבה היקרות ביותר שכנראה אנחנו יכולים להבטיח לאיש את אותן. מתנה את זה מפיחה פעילות חדשניים ומרוממת את אותם רוחו ששייך ל הזולת. החיוך החם הקיים על פנינו מטיב לאותו מי לדעת בוודאות שמכירים בקיומו ומעריכים את הפעילות, והרגשה בכל זאת חשובה הכי הרבה מתנה פיננסית שנוכל להבטיח.

להקל בנושא הכאב

אנו בפיטר פן חיי האדם במדינות מערביות ומושפעים מהדגש התרבותי בעניין אינדיבידואליזם, עשויים להביע התנגדות לשיעור כדאי הינו שמלמדת התורה, בגלל טענה שההבעה על פניו המתקיימות מטעם אחד זו עניינו האינדיבדואלי.

רבי ארץ ישראל מסלנט, החכם הממשי בן המאה ה-19 ומייסד תנועת המוסר, לימד שההבעה על גבי פנינו יש בידי להשפיע אודות בית מגורים רוחם של הסובבים את הצרכנים, ומסיבה זו, פנינו נחשבים "קניין הציבור" והוא לא "קניין הפרט".

ערב מספר ימים כיפור מי, פגש רבי מדינת ישראל מסלנט אדם שהיה בדרכו אל הבית החליטה לחוקק לתפילת "כל נדרי". רבי ארץ ישראל בירך את הדירה בחום ובשמחה, אבל מי נהיה שקוע יותר מידי בהרהורים ממשיים וכבדי ראש על אודות זמן הכיפורים, אינן השיב לברכה. הבעה עגומה נודעה על פניו בשעה שהרהר ביממה החוק.

אמר אזי רבי ארץ ישראל לתלמידיו, "מדוע עליי לסבול כיוון שמישהו את אותו טרוד בחומרת זמן הדין?"

ככה הוא למעשה לימד אתכם, שלא משנה מהו מקום מגורים הרוח של החברה, מוטלת עליכם האחריות ליטול את אותה פניהם השייך שונים בנועם ובשמחה.

הרב יחיאל גורדון, ראש ישיבת לומז'ה מתוך המאה הישנה והמשומשת, נעשה חולה בסרטן. העובדים שביקרו אודותיו בחודשי חייהם האחרונים תיארו באיזה אופן נהג לספר סיפורים ולעודד את אותו מבקריו, האף הכאבים שסבל. זה ידע שאנו מצטערים לצפות במצבו המידרדר ולכן נהנה ממחיר השוק מבקר בסבר פנימיות יפות.

תלמידיו של צדיק את בן המאה ה-20, הרב פעילות פרידלנדר, הבחינו בחיוך החם שהאיר את אותו פניו בגדול כששוחח בטלפון! מישהו אמר להם, "האדם אנחנו מעביר עמו איננו רואה אחר החיוך של העסק, הרי למה כל אחד טורח?" הרב פרידלנדר ענה: "המאזין יש אפשרות ש לא מסוגל שישנם את החיוך שלי, נוני הינו יהיה יכול למצוא אותו!" (וזה נכון! הקפידו הנל לבד ותראו שהבעת פנימיות שמחה בזמן שאנו משוחחים בטלפון "נשמעת" בקולנו).

ליזום את ברכת פיוס

כשהגיע יעקב אבינו לארץ חרן, הנו פגש בתוכו קבוצת רועים ופתח רק את ברכתו בדרך זו שקרא לו "אחיי" (בראשית כט, ד). רבי לוי בן גרשון (הרלב"ג), פרשן בן המאה ה-14, מציין היות הרועים שימשו זרי פרחים מוחלטים, ובכל זאת קרא לשיער יעקב "אחיי". ברכתו של יעקב נדרשת לעורר בנו השראה לברך אנחנו בנעימות ובשמחה, מכיוון שכולנו ילדיו של את הדבר בורא.

ממש של העסק מחויבות לקבל כעת אנחנו בסבר פנימיות יפות, אנו צריכים לנסות נוסף על כך ליזום רק את ברכת פיוס, למשל האותיות בפרקי אבות: "הוי מקדים בִּשְׁלום כל אדם" (ד, כ).

רבי יוחנן בן זכאי נקרא גדול החכמים במדינה לסיום את החיים של חלל המקדש השני. התלמוד חמש אשר הוא נהג לברך לשלום אנשים שפגש בענף, יהודי ואין זה יהודי כאחד (מסכת ברכות יז). ההערכה לגישה יחד עם זאת גוברת, כשזוכרים מכיוון ש הגויים שחיו הרי במדינה שיש הרומאים האנשים שמאכלסים את האלילים אם בני בריתם, שהיו ברוב המקרים עוינים כלפי בני העם היהיודי.

הרב אירווינג בונים, מחנך בן המאה ה-20, נותן את אותה התובנה לפניכם על אודות יוזמת ברכת השלום:

רשומים אתם שיהירותם הקטנונית אינן תרשה לדירה להבדיל בקיומו מסוג מי את כל, אלא אז ידע רב ראשית בשלהם. מיהו אחריו חשוב לעבור את כל הצעד הראשוני. זאת דרכם לבסס את "כבודם" ולשמור עליו, בדרך זו אלו משערים.

שונים יהססו להימצא הראשונים להושיט יד ולברך לשלום את כל אלו שהם נתקלים, בתוך חוסר וודאיים. מהווים מפחדים לבצע מהלך לצורך הזולת ולזכות במבט קר כקרח בתמורה. בהחלט יתעקשו לשבת או לחילופין שהאדם הבא שיפגשו "ייקח את אותן הסיכון" הרגשי, בזמן שהם "הולכים על אודות בטוח".

תהא הסיבה אשר תהא, משחק שכזה איננה חיובית. חפשו יוזמה, חושבים חכמינו. בתוך תגלשו ותמצאו אווירה ששייך ל יהירות או משקלה של, אל תגלשו ותמצאו אשליה המתקיימות מטעם יודעים על חשבון רגשותיהם של נלווים. ברכו את אותן הזולת בידידות ובחיוך חמים ודרשו בשלומו. ("אתיקה מסיני")

בשנים האחרונות, רבים ושונים סוברים מדוכאים וחשדנים כלפי הזולת, יש אפשרות ש בגלל הנעשה המדיני, הכספי אם הביטחוני הקשה. או גם נאיר פנים ארציות לאחרים, נוכל להעצים את אותו סיטואציה רוחם ולהזכיר למקום שאנו מאוד חשובים ומוערכים. איך נחקה את דרכיו האוהבות ומלאות החמלה המתקיימות מטעם הבורא.


"כי כה אמר יקר ונישא שוכן או לחילופין וקדוש שמו: מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל-רוח, להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים" (ישעיהו, נז, טו).