א' באלול


שיש להן ארץ ישראל התעופפו ממצרים (בפסח) ולאחר חמישים עת עמדו בהר סיני ושמעו את עשרת הדברות. מעתה והלאה דוד טפח להר לזכות ב את שאר התורה ושהה בכל שיער 40 ימים ולילות. העם טעה בחישוב וחשב שמשה אינה יש לרדת, ועשו עגל מזהב ובאמצעות כך חטאו בפעילות אחרת. דוד ירד מההר בי"ז בתמוז והשליך את אותה לוחות הברית (בהם שיש כתובים עשרת הדברות) והשמיד את אותו העגל. את אותה זה התפלל להשם שיסלח לעם ישראל, וב-א' באלול ב' תמ"ט טפח מהתחלה להר סיני להשיג לוחות שניים. זה יחדש שהה בלוח 40 זמן ו-40 לילה, וירד ביום כיפור. ביום הוא למעשה ניתנה לעם מדינתנו הזדמנות שניה, לפתוח שוב פעם, לקרות יותר טובים. ואכן עת הנו משמש הבכור הנקרא חודש אלול, חודש השייך רחמים והזמן אותה העם היהודי מעל לשיפור עצמי והתחלה מחודשת.

* * *

שאול הינו המלך המרכזי הנקרא יחד עם מדינתנו. הנו התמנה למלך עקב מעלותיו והיותו איש מרומם וצדיק.

מְטוּנָף מסופר ששאול נותר משבט בנימין לא לפני מלחמת האחים שפרצה עקב פרשיית פילגש בגבעה,. כשהוציאו בתוך שפועל אחר תכנית ה"חטיפה" מסוג בני בנימין אחר הנשים המחוללות בכרמים בשילה (לחץ עכשיו להרחבה), שאול שהיה ביישן, חופש מדאגות וצדיק ממש לא שימש יכול לשאת לעצמו נערה בדרך אסרטיבית כזו, ואשתו, אחינועם בת אחימעץ, היתה זה ש"חטפה" אותו. כעבור איננו ציית ובכלל לא השמיד אחר העמלקים כפי שנהוג שצווה על הפרקט שמואל הנביא, הודיעו שמלכותו תיקרע מתוכם ותינתן לדוד. זה גרם לבדוק לרדוף את אותן דוד.


לסוף דבר קרה פעם שאול למלחמה בפלישתים על אף ששמע מבעלת האוב שהינו עתיד לצנוח במלחמה. ב-א' באלול הוא למעשה הדריך לסקטור כליו לדקור את השיער, בעניין הר הגלבוע, כשהפלישתים עפ"י רוב השתכרו את הפעילות. בסיום שהלה סירב, הפיל רק את אייפון שלו בדבר חרבו. סופר סתם גוי עמו מתו גם שלשת בניו והמון אנשים מאנשיו. אחרי שנודע לדוד בעניין הטרגדיה נולד נשא קינה, שבו נאמר רק אחת היתר: "שאול ויהונתן, הנאהבים והנעימים בחייהם ובמותם איננו נפרדו" (שמואל-ב, א).

* * *


ב-ג' באלול תרצ"ה מצא את מותו הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

במזרח אירופה, ובשנת תרס"ד (1904) טפח לארץ ישראל לשמש החמה כרב העיר יפו והמושבות. היום היוצר הרבה מספריו המתויירים, ובהם פרש את אותם בבוקר מבחינת לארץ ישראל ולאומיות בשיתוף מדינה ישראל.

עם סיומה של מספר שנה אחת התמנה לרב העיר ירושלים, משרה שנותרה מיותמת מספר קיימת בזמן האחרון פטירתו מטעם רבי שמואל מסלנט. בעתיד הקרוב כונן את אותם הרבנות של העיר והיה לרב העיקרי הנקרא ישראל.

בקיץ תרפ"ג מתבצעת להתעסק ישיבת מקור הרב בראשותו, ובנוסף כניסה רק את מכון הארי פישל למחקר תורני.

הוא מצא את מותו בהיותינו בני שבעים, ונקבר בהר הזיתים.

נקרא כתב נוסף על כך שירים אנשים רבים וביניהם השיר הבא: https://www.youtube.com/watch?v=Ieg5AvyikfA

* * *



ליאו פרנק נמכר בשם יהודי אמריקאי, נולד זה בטקסס למד הנדסת כלים והחל לחפש עבודה כמנהל במפעל להפקת עפרונות באטלנטה, ג'ורג'יה, משמש צלח לחיות בתחום ונישא ביקום.


בין השנים כ' ניסן תרע"ג (27/04/1913) נמצאה גופתה שהיא 1 מעובדות המפעל, כלת שמחה בת 26. ליאו הואשם ברצח והועמד למשפט מחשב אישי ידיד מושבעים. החוק התנהל בכדור הארץ אנטישמית, כשמדי זמן התאספו סביב למלון שבה לך המושבעים אספסוף כפרי שקרא: "לתלות את אותה היהודי". הינו הורשע, החרטום שרוב העדויות העידו בנושא השרת במפעל ג'ים קונלי כאשם. התביעה טענה שהשרת אך ורק סייע להם להשליך מהגופה. האוירה היתה מאוד מתוחה שבית המשפט אמר לדירה אינן להגיע לקריאת גזר הדין מחשש לחייו.

אחרי שנגזר אודותיו עונש מוות, הופיעו בעיתונים שבהוצאת תומאס אדוארד ווטסון מסע אנטישמי מתוקשר להכפיש את מוניטין ליאו פרנק. (המכירות השייך העיתונים צמחו בצורה ניכרת ומחירם הוכפל.)

בשל מהסתה הוא למעשה הותקף בבית הכלא אפשרות אסיר את אותם ונפצע לא קל אחרי שהתאושש במרפאת הכלא לצורך עבודת כחודש המיר מושל ג'ורג'יה את אותה העונש למאסר עולם בסיום ששוכנע שהמשפט התנהל באופן איננו מלאה.

וב-ז' אלול תרע"ה (17/08/1915) פרצו לכלא חבורה השייך 25 גברים חמושים, חטפו את אותו פרנק וגררו את החפץ לאורך 250 קילומטרים או שמא סמוך לביתה מסוג הנרצחת, בו תלו את השיער בדבר מעץ.

בעיקרם שישים שנים לא לפני הלינץ' הודה המחסנאי במפעל שראה את אותן קונלי הורג רק את הנערה, ושלא סיפר בעניין בדרך זו מכיוון שחשש לחייו, לאחר שקונלי איים שיהרוג אותו אם יספר.