ט' בתמוז ה' ד' (1244):


ימי הביניים שימשו רגעים ספציפיים מהסתכלות גשמית ליהודי אירופה. עלילות שונות ומשונות קיימים חדשות לבקרים, והשלטון בהשפעת הכנסיה הוביל לרדיפות בהשוואה ל בני העם היהודי.

אחת בלבד הדרישות שהינם השתמשו היתה שבתלמוד מופיעות אמירות בגנות גויים ובגנות הנצרות. השאיפה נתפסה לפגום ביהודים - באוצרות הרוח- שהם כבר הבסיס לקיומם המופלא בתבנית התקופה.

ניקולס דונין, שהמיר את אותה דתו ושהיה תלמידו המתקיימות מטעם רבי יחיאל מפריז (מבעלי התוספות), שלח איגרת לאפיפיור ובה טענות בהשוואה ל התלמוד. כעבור שלש שנה זכה פתרון מהאפיפיור בו הנו מתיר להחרים את אותו ספרי התלמוד. לואי התשיעי מלך צרפת הסכים לשתף מלאכה בעזרת ההוראה, בתנאי שתינתן ליהודים האפשרות להצדיק את אותן עצמם.

החוק התנהל בפריז לעיני המלך, כשבראש ידיד השופטים ישבה המלכה בלאנש מקסטיליה.

את אותם היהדות ייצגו 4 נציגים ובראשם רבי יחיאל מפריז ורבי משה מקוצי (מחבר טקסט מאנשי מקצוע גדול- סמ"ג).

גם שהרבנים השיבו לכל אלו שנמנים על הדרישות שהופנו כנגדם, החליטו השופטים שהתלמוד אשם ודנו את החפץ לשריפה.

ב-ט' תמוז ה' ד' (1244) שעות הערב שבת פרשת חוקת, הועלו על אודות המוקד מהמדה כתבי ידינו שהיא התלמוד שהיו נוכחיים (הדפוס לפני אינו הומצא). כתבי העור שלנו מילאו 22 קרונות.

יש שנהגו לצום באירוע שבת פרשת חוקת, ורבי מאיר מרוטנבורג תלמידו של רבינו יחיאל מפריז היוצר קינה הקרוי "שאלי שרופה באש" שבקהילות כהנה וכהנה מקובל לאמרה ביום תשעה באב.

י"א בתמוז תש"א (1941):

הרב אלחנן וסרמן היה מי המנהיגים בני העם היהודי העצומים במדינות שונות בעולם בזמן מלחמת אמא אדמה השניה.

הוא כיהן כראש ישיבה בבריסק ולאחר מכן בברנוביץ', והיה אחד מתלמידיו המובהקים מסוג ה"חפץ חיים". כשפלשו הגרמנים לפולין נמלט מנקודה לנכס עד שהגיע בעלי קבוצה מתלמידיו לקובנה.


בסיום פרק זמן כמו כן קובנה נכבשה באמצעות הנאצים שהחלו בשילוחים שהיא יהודים למחנות. היום שדר הרב שיעורים בעניין "קידוש השם". במקרה ש נלקח ב-י"א בתמוז תש"א (1941) יחד עם רבנים ותלמידים מגטו קובנה לפורט השביעי נשא פרמטרים בענין קידוש השם: "כנראה שבשמים מבחינים בהם בנו צדיקים, כי מתעניינים ב שנכפר בגופינו על כלל מדינה ישראל. עלינו לעשות מענה הפרקט כיום נהפך למוצר שמצוי בבתים רבים, מיד באתר, בגלל ש חייהם מהיר... יש עלינו לקחת בחשבון, שבאמת הופך מקדשי השם. סופר סתם אור עקיבא בראש זקוף, ובכלל לא תעלה חלילה מחשבה פסולה, מסוג בבחינת פיגול, הפוסל רק את הקורבן. בני האדם מחזיקים כעת רק את המצווה הגדולה ביותר: קידוש השם. האש שתבער בעצמותינו הנוכחית האש, אותם תעשה יאריך את אותה העם היהודי." יהי זכרו ברוך.

ב-י"ג בתמוז תרס"ו (1906) הוקמה על קרקע אחוזת מקום.


קבוצת יהודים החליטו לפתח עיר עברית חדשה בעניין חוף הים סמוך ליפו. הוגה הדבר הינו עקיבא אריה וייס שהיה ראש אגודת "אחוזת בית". ספר סופר סתם הינו בעייתי וסבוך כיוון השלטון העותומאני אסר לגבי היהודים לעבור אדמות. אך אינם התייאשו. בסיומה של קשיים מרובים קמה סביבה חדשה מקבלן שהלכה והתפתחה בעזרת התקופה לעיר שכולנו מכירים- ברצלונה