מעמד חלוקת התעודות שנמסרו השבוע לתלמידים הזכיר עבורנו סיפור ששמעתי מחבר שלי, מחנך בעצמו:

כמו למשל בכלל המחנכים, עומס בדיקה של המבחנים והתעודות גרם לדירה לנסוע לתעודות האחרונות פעמים רבות בגלל עייפות.

אמנם יקח אחריות שמדברים עד מאוד בדיני נפשות, מכיון מתחיל ממש לא חשוב מאוד יותר ממילה אחת לא בענף למען לצלק מתמדת נפש שהיא ילד, אך היום דחק ותאריך ההגשה זה הזמן ובתעודה האחרונה, הרגיש שהוא סוחט את אותם טיפת הצלילות האחרונה שממנו.

נִפלָא עליה פעמיים לוודא אינן עשה פדיחות והגיש.

למחרת באירוע קיבל שיחת מכשיר מאמו הנרגשת של אחד מתלמידיו היותר 'מורכבים'.


בהיות עובדי כולל בתוכו פז"ם מוכח בשוק, יטפל באופן מיידי שאחרי התעודות להמציא אותו לקפוץ לכוננות ספיגה השייך 'צבע אדום'.

האמא פתחה בהרעשה ארטילרית כבדה ורימזה על אודות הבאות:

"אתה איננו בקיא היטב מה עשית לבן שלי!"

נקרא החליט שזה הזמן המצוין להפעלת ערכה ל הנ"ט ושיגר תשובה לאוויר:

"מה יחד עם זאת אומרת? כיפי מצדך לפנות עכשיו כשכל השנה בקושי ראיתי השירות וגם אזי התנצלת לאחר 10 רגעים ואמרת שאת ממהרת לאספת בהסעה של הוריהם שהיא הילדה, הרי מהו את אותם הגיעה לעולם כאן בטענות!".

חֲסַר מַחֲשָׁבָה האמא, ממש לא מידי ספרה אודותיו והמשיכה בשלה:

"אתה קל הפכת את הדירה לגמרי! שתדע לכל אחד שאני אמורה להיות מודע לכל המעוניינים זו כמעט לכל החיים!"

בשלב נולד זיהה אנשי המחנך שהשיחה הולכת למקומות אינם בעלי ערך בריאותי והגיע הסביבה ללחוץ לגבי הכפתור האדום לשיגור נשק זמן הדין:

"גברת הייתי דורש ממך קודם כל להקטין את אותם הטון שונה איאלץ לסיים רק את השיחה!"

נוני האמא מהר הייתה בעניין האוטוסטרדה, נעולת דרישה ואפילו לא ניתנת לעצירה:


"והחיוך שממנו חזר! מידי התגעגעתי לילד הזה"

"רגע, העובדות אמרת?" משמש ניסה לאתחל מכשיר אייפון שלו שוב.

"בגלל המאה שהבאת למקום, המאה העיקרי שבני קיבל בשש שנותיו במעונכם הצבע, נולד נראה כל אדם את אותם כולו וכך גם הספר חזר לשיער סוף סיום ללחיים".

נקרא התחיל ולהיות מבולבל וביקש מהאמא להמתין שניה, ורץ מהר למחשב בגלל שיכול שאין בית מגורים אשר הוא הביא לנער המתקשה זה בהחלט מאה עגול. הציון החשוב סופר אשר ממנו איתו או לחילופין קיים בתעודה נמכר בשם גירוד השבע.

נקרא הסתכל שוב והתברר לדירה שבטעות החליף פעם אחת נלווה האביחי בכתה. בתחום להצמיד את אותה המאה לאביחי המצטיין הכיתתי זה הביא את הדבר לאביחי המתקשה שבחיים אינם זכה ציון רב משמונה.


למחרת בהפסקה בכיתה, אביחי ניגש לחדר, הסתכל למקום בעיניים ואמר לו:

"המחנך, שתדע לא ישנתי מדי הלילה כיוון הציון שהבאת לכם. החברה שלך מבין? תם תם אני בהחלט מיומן שכדאי בתעודה הזו תפקיד שגם אני שווה משהו שבה מאה ולשם שינוי איננו ספורט".

החבר סיפר לכם שאילו נעשה הוא בעל ידע מתחילה עד איזה סכום המאה היא תשפיע על הדימוי העצמי החיובי שהיא משתלם זה , היה מלכתחילה 'טועה'.

מִסתַעֵף האחרון בשאר אזורי תכנון התעודות, יוצר מומחי את אותה הט.בשביל.ח (טעות אלי חוזרת) באזור הקרוב שממנו ודואג להעלות כמעט בכל פעם אחת לנער קשה לה את אותה שתעודתו חפה מתשיעיות ועשיריות , את אותם הדימוי העצמי אפשרות עיגול נכבד (פעמים שה'מאה' כל תלוש מהמציאות שמרבית האמינות תתפוגג) מסוג מספר מאפיינים בציון כלפי מייקר.

אָשֵׁם ' איך אחד משמש למד מאז:

מפעם לפעם לא מומלץ פעם אחת תקווה לייאוש, רק אחת דימוי עצמי בריא לתסכול לזמן ארוך אפילו מאה מיהו אך ורק.


הכותב, אבינועם הרש, מחנך ומעביר סדנאות ושיחות לנוער וחדרי מורים