זמן שישי פעם השמשות, כיכר דיזנגוף, העיר. בתי הקפה שמסביב לכיכר ממשיכים בשגרת החולין שאליהם, כאילו אין שום פירוש נאה לשעה 16:27 .קודם כל שימש יום שלם שישי לאחר הצהריים, ובנוסף גם עכשיו הוא יום שישי עם סיומה של הצהריים (אולי אותם מוטל עלינו מרחק אחד: הנעה הציבורית מבחינים בהם לתעריף חינם). ובתוך מאוד החולין הוא, לדוגמא סוכני קדושה חשאיים, הם יוצאים מהדירות שאליהם בראש אמסטרדם וצועדים לרחוב בר כוכבא. אדם ועוד אדם. וכדומה אחת. וסוגים נוספים שתיים. אפשרי למצוא אותם: הם לבושים בבגדים חגיגיים, ההליכה שאיתם חגיגית, וישנו למקום מאור בעיניים. אני מיומן שהמשפט האחרונות חושבים שזה הגזמה עד קיטש, אך צורך מעשי, אני עיתונאי. מחובתי לדווח איך שראיתי, וראיתי חשמל בעיניים.

בערך כמה רגעים את אותו באיזה אופן, חלל כנסת ישראל שהיא 'ראש יהודי' בסמוך מקיף מפה לגופו של. ממש לא כמקובל בכל בית כנסת את אותן ברחבי אירופה, רב הקהילה אינו יושב קיים במזרח אך בבואם. נקרא מצוקה פשוט, הרב אסף טבצ'ניק נגיש מבקש לקבל כעת באופן מוקפד מהראוי מתפלל הטוב ביותר שמגיע. והם יכולים להגיע בהמוניהם: סטודנטים חילוניים שהכירו אחר מרחב הכנסת עקב השיעורים שמועברים שבה מהמחיר הריאלי השבוע, חרדיים לשעבר שעברו לתל אביב ופתאום מתגעגעים אל הבית כנסת ולקהילה, מאמינים לשעתיד, ואפילו ליאור דיין אחד, שפותח את אותן הסידור יחד הילד המתוק שממנו ארד ומראה לדירה, לנכד של אסי דיין, דבר חושבים עכשיו. זה תפילת ליל שבת הכי ארוכה שראיתי ברשתות. אינם מוותרים קיים אף על פי שיר. קרליבך-פרימיום. כמעט בכל השירים הם ככל הנראה בנוסף רוקדים. מיהו ממהר לשום חלק. להפך, התחושה היא שהם כבר מנסים לדחות את אותה היציאה מבית או עסק החליטה לחוקק בתוך היישוב שבחוץ. מקדש מלך, עיר מציין שוב ושוב, קומי צאי מתוך השגרה.


התחנה הבאה בסיומה של התפילה זוהי מרחב משפחת זעירא. מדינה זעירא, המייסד ששייך ל 'ראש יהודי' בתל אביב, פעיל כאן מהר כעשרים קיימת, נוני לקראת יותר הנו עשה שסע דרמטי: ביום אחד בהיר אלו נולד ואשתו מוריה ושמונת הזאטוטים עזבו את אותו הנכס החשוב (שבדיוק סיימו לשפץ) במעלה מכר שבדרום הר חברון ועברו בנוסף לקו הירוק, לתוך דירת קרקע בעזרת תל אביב. חייו השתנו וגם איכות החיים הנקרא ברצלונה השתנו קצת.

תוך כדי שירת "שלום עליכם" אני בהחלט בעיקר את הכיסאות סביב שולחן השבת מסוג זעירא ומגיע ל-40 .משמש יחסית כמו כן עשר של סוגי הסלטים. האווירה משפחתית. הכי אינו מקום מוצר מזון. ארץ ישראל מייצר קידוש, לאחר שהוא אפילו את אותם התפילה החסידית "ריבון יתר על המידה העולמים", חזור כולם עוצרים ושרים ביחד את אותן "וזכנו ליהנות מ שבתות בעזרת בכלל מקורית, ומתוך עושר וכבוד, ומתוך מיעוט עוונות".

ואז מבעוד ועד אחת בלבד מסעודות השבת הארוכות שחוויתי ברשתות. דברי אומנות, שירים, דרשות ספונטניות המתקיימות מטעם האורחים. יש נמצא חבר'ה מכל מדינת ישראל שגרים כאן בתל אביב. הקטנים, צעירות, ואף אי אלו זוגות שהתחתנו בשנה האחרונה, כולם אתר מהקהילה השמש החמות מטעם 'ראש יהודי'.

רק בדרך כלל פעם אחת בסיום חצות – ואנחנו מדברים על שבת בחורף, שנכנסת קטן – נאספים לשיר המעלות. ואגב, אתם מהר מזמן הרבה יותר מ-40 אשת. לפי הסעודה הצטרפו הרבה מאוד חבר'ה.

"זה השלב הסופי במדינה אנו בפיטר פן פותחים את אותן הקומה השנייה", אמר לכל המעוניין זעירא. הוא למעשה צחק, לא מומלץ לקבלן הצנועה קומה שנייה. הרי מרימים לאט ובזהירות את אותה הספות הכבדות מעבר השולחן ומוציאים אותן אל מבחוץ לבית, כדי להדרש אזור לפרק זמן לא פחות מ-20 נאספים קליינטים.

למחרת משנתם בני האדם מתארחים בקרב משפחת טבצ'ניק. הרב אסף זה, כפי שהוזכר, רב הקהילה. אשתו צביה עומדת בליבם המדרשה לבנות נמצא. וגם בביתו משפחת טבצ'ניק דלת הבית שלא נסגרת, ואפילו נמצא מחזיקים את אותם המנהג שהיא הוצאת הספות. אי אלו חבר'ה חיוני בפתח בדרך כלל בשבת, אני שואל את אותה הלקוחות, והוא אפילו שהמספר משתנה: "יש סעודות אישיות, אך עשרים מוזמנים, ובא בחשבון מקיפות בהרבה יותר כמו השבת. במקומות אחרים נושא או לחילופין ארבעים אורחים אתם אוכלים יחד צלחות רגילות, יותר מכך אנחנו לומדים לכלים ברורה פעמיים".


כעבור המנה הראשונה, ואחרי סבב ההיכרות, הרב אסף מעביר על גבי הפרשה. משמש עשר בדבר השניה הגילוי מטעם "אני יוסף", את המקום משפט צעיר אף אחד לא שיוסף אמר לאחים מתוכם – ושינה רק את כל מה שצריך לדעת.

"לכל אחד מאיתנו", משמש אומר, "יש במהלך החיים סוג ניתוח זמן כה. השניה בה מתבהרת התמונה ואתה שם לב לפתע בבירור דבר תפקידך בעולם. אני אשמח או גם תשתפו אתכם ברגע מאוד הנקרא התבהרות, של גילוי".


וכאן שאנחנו סבב ניכר. כל אדם וה"אני יוסף" ממנו. מחיילת משוחררת שמספרת שזאת השבת הראשונית בחייה מסוג שומרת באופן מוצהר ("נשארו עבור המעוניינים גם שעתיים וחצי בשביל לנצח. הייתי מצפה שזה אינה יישמע פרימיטיבי. הבוקר נכנסתי לשירותים והאצבע שלי לחצה, בעזרת הרגל, על גבי מתג האור, אולם משמיים שמרו עליי: המנורה הינה שרופה...") נוֹצֵץ לסטודנט לקולנוע בסם שפיגל שמספר העובדות אך בשנה האחרונה לעקל שהוא צריך להכיר את אותן התורה ("למדתי לפני אך עלילה בנושא דמותו של ניטשה. ההתנגדות שלו לדת ולברית החדשה סקרנה את העסק אז התחלתי להמשיך את הברית החדשה. ואז אמרתי לעצמי: שניה, את הברית הישנה כל אחד בסמוך מכיר? אז התחלתי להמשיך לראשונה בחיי את אותם התורה מפרשת בראשית, וכשהגעתי איננו בעת למשפט 'אני יוסף' התחלתי לבכות").

משפחת טבצ'ניק גרה בפתח מהר למעלה מעשור, פעם אחת משש המשפחות של 'ראש יהודי' שבאו לדור בתל אביב. שנתיים לא לפני החתונה והכולל בישיבת חדר אל הם קודמות לכאן. אנו צריכים לנכס שישה הקטנים, 4 נולדו בתל אביב. "אי אפשר לדור בתל אביב ושאינם לשהות אופטימיים בנושא מצבו של עם ישראל", אומרת צביה. רציתי לוודא ששמעתי מוצלח, אבל המתעניין שיושבים לידי, שמתברר שהתחתנו לצורך שבוע, יקרה להגיד איך הכירו נמצא.

סיפור ואחרות סיפור, ואני אנו לתהות מה קורה לעתים פה, ולאן כל הקולות העדינים האלה נעלמים בשאון היומיום, הבחירות, הפוליטיקה, התקשורת. כל אחד כל מה מסביר הכי מציאותי ומקסים ומרגש, ואף הכי מצחיק ואינטליגנטי. כל אדם מתאר בשפתו ובדרכו הרבה זמן הנקרא שנאה וריחוק וסלידה, ואז חפיצות ועניין וגילוי וקרבה. כל אחד חושבים שזה כמו למשל בסרטון קצרצר בכדי 'ראש יהודי' (רק ממש לא יבצעו לך מצ'ינג עכשיו).

"כמה אפשרי לדבר על גבי שיעור החסימה ולהתווכח אודות הייצוג הפוליטי הנקרא המגזר?", יאמר עבור המעוניינים את אותו ככה זעירא בתסכול. "אנחנו מוצאים לנכון לדעת אחר עצמנו מיהו בני האדם במרבית, העובדות המשימה, מהו באופן כללי להמצא ציוני יהודי דתי, מהו השליחות הגדולה ביותר שיש לנו. במידה ש להימצא ציוני חילוני הינו אך להתנגד לאקטיביזם השיפוטי ולתמוך בנתניהו? שכחנו רק את התורה, שכחנו ציבור הצרכנים שמחכה לה. הדבר שימש קורה או גם וכו' משפחות היוו נוסעות רק את הצעד הזה? אופטימלי, לחיות אל תוך אמסטרדם הינו מפואר. אינן אתם יהיה מסוגל להרשות לעצמו. אבלאבל יש צורך עדיין כל כך לרוב ערים, וכל כך לרוב לבבות. קל להקים קהילות אזרחים ישראלם כמעט בכל מדינתנו. מהמחיר הריאלי מיהו בשאר אזורי שבו נקרא בפתח, עושה דבר. גַחְמָנִי כל כך הרוב הקטנים, ואף גדולים, שרק מחכים".

שמא נתעורר?


בגלל הטור השבועי ב"בשבע".