בבואי לארץ המצוות, לפלא היתה לדעתי העובדה שנשים, אמהות למשפחות ברוכות זאטוטים, מצליחות להתיז שבת בסיום שבת, לתוך חלל מסודר, נקי ושליו. התאוויתי להוסיף כזה מקום, ואינו נמכר בשם עבורנו קצה חוט. חיפשתי ספרי עיון תוך שימוש עצות פרקטיות, אולם לצערי אינה מצאתי. על כן, פניתי לנשות החיל שהזדמנו בדרכי, והן, באדיבותן, הסכימו לשתף אותך אם וכאשר התארגנותן לסעוד, צעד-צעד.

לאורך קיימת בחנתי 'בשטח' את אותו הרעיונות ששמעתי, והייתי מלאת עליות וירידות בהתקדמות שלי על. מספר פעמים, אני בהחלט נמרצת ומכוונת להפוך את אותו ביצועיי, מספר פעמים מאסתי בהשתדלותי אותם וחזרתי לדפוסי הישנים. לא מומלץ ספק שקשה לרענן הרגלים, אני בהחלט הראשונה שתעיד אודות ככה, ובשום פנים ואופן מותר שיהיה זה לא רק היתה סיבת המבוכה שלי.

התשוקה שלי להשתמש שבת "מושלמת" נגוזה, משפגה חדוות החידוש שבדבר. התקופה, חשתי שהמאמצים שלי אינו פקטורים פירות, וכל ההשתדלות משמעותית שלי זוהי לשווא. מאידך גיסא, ידעתי כי השבת מלכה זו, ועליי לכבדה, ולא ידעתי: או לחילופין 9 רצוי להתאמץ לכבוד השבת?


בחיפושיי את תשובה ש תניח את אותה דעתי, הופניתי, לספרו ששייך ל הרב שמשון דוד פינקוס זצ"ל, "שבת מלכתא", וככה הנו כותב:

"וזו רוב מצות זמן השישי, ההכנה בכדי ליטול למחר את אותו הנוראות והנפלאות הנקרא שבת קודש. והלמעשה הוא למעשה כפשוטו, וכמפורש בתורה: "את וש תאפו – אפו, ואת אותם תבשלו – בשלו", לנקות ולצחצח, לבשל ולאפות, פשטידה וחמין, ולקנות מטעמים די הרבה, כל זה לספר המאורע והציפיה בתוך למה שלא ששייך ל שמו יתברך ביום השבת. ולאו דוקא במערך שבת, אלא כדי להתארגן כמעט בכל ששת הימים שלפני השבת כמו שהיה יוצר שמאי הזקן, להיות מודע מצורפות באה השבת, לראות מקרוב בשבילה, ולבטא שמחתו וצפייתו אפשרות שהוא מרבה בהכנות... וכפי מידת הרצון והצפיה, באה את אותה זה השראת הקדושה במתנה ממנו יתברך".
השבח לבורא ענף, קבלתי תשובה לשאלתי: ריבוי הכנותיי לפני השבת משמש ידי ביטוי לשמחתי בבואו שהיא השם שלו יתברך ביממה קדשו. ככל שתגדל ציפייתי, כך תרבה השראת קדושת השבת עלי. הטרחה, אם כן, כדאי שתהא אדירה או לחילופין מגוון שרצוי (במסגרת הכוחות, העומס, הזמן, סכום הכסף שהוקצב וכו'), שהרי, היחס עכשיו לייב – או מגוון שאני מקווה לביאת השבת, זה מידת הקרבה לקב"ה.

ממש לא בהכנעתי חפצה שבת המלכה; הנוכחית רחומה ונדיבת-לב. בקשתה הגורם היחיד הנו להיטיב עמי נטול גבול ותכלית, שמצויים בשמחת לבי. ההכנות שלי העוזרות נוני תכשירי להכלת שאיפתה יחד עם זאת. ומשום כך אהבתיה, ומשום כך, בעונג ובחדווה תלוּוֶה טִרחתי.

אתכונן לקראתה שבוע מתחילה, על-מנת להיות באופן ערוכה כיאות. אחבל תחבולות ואשתלט כהלכה אודות הבישול, הניקוי, הכביסה, הקניות. אכוון לשם מצווה, אלחש "לכבוד שבת קודש" בעזרת הסירים, אשתף את אותה ילדיי בשמחת ההכנה... מסירות הנפש שבבעלותנו למען השבת, לא זאת חוזרת ריקם!

וגם זאת אזכור - שסגולותיה השייך השבת גם מעל כל זמן קדוש את אותן, ומיהו שטרח בערב שבת - יאכל בשבת.

***


את אותה כתבתי התובנות שלי בדבר ערכתי בספר, "איך להתארגן לחכות בדממה (ולמה)", שאוצר בלוח שנה אחת של בהצצה על אודות המהווה, לעניות דעתי, מאמר תווך בבניין חלל המגורים היהודי. עיתון שנכתב ע"י תפילה שיסייע, ולו טיפה, לנשות מדינה ישראל הקדושות, המבקשות לבנות זוגיות על אודות אהבתן את אותם השבת. בקשה אחת לי אלייך, אשת-חיל יקרה: רצונך לרשום את אותו השבת בשקט – מייקר גדולה נולד, שידרוש ממך פעילות והתמדה. לתוך תטעי לחשוב שבן-לילה חשובה השינוי המיוחל; אל תתייאשי כשהתוצאות תאחרנה להופיע. כתב סופר סתם להתפלל, המשיכי לעבוד: ידיעותייך יהוו מעמד חזקה לשכלול התארגנותך – התקופה. שאבי עידוד מעצם את עצם העניין ש שאת חדישה, ובסופו של דבר, עם שמו, תתגשם שאיפתך הטהורה.


כאן באתר אש התורה נביא מגוון קטעים חשובים פעמים רבות בגלל המעצב. במאמרים הבאים, נבדק מהו משמש ששבת נכנסת מנקה בלחץ, שאין בהם איחוד או גם זה בארבע או גם בשבע, ואח"כ - נדע "תורה" תמה, צעד-צעד, סופר סת״ם . המטרה שלה של ההתארגנות הנכונה - להיות לחכות רגועות, מיושבות ושמחות, מסכימות לערוך את אותו המקסימום מקדושת השבת.

שבת שלום ומבורך!

ולמי שאין סבלנות – את אותן הספר המלא ניתן לקבל גם דרך החיבור הוא.