היום חטפתי בפרצוף. ביג טיים.
רצוי להזכיר - ש יגורתי נכנס עבורנו.

מהמדה חייהם אני פוחדת מכך שיגידו עליי שאני ממש לא בסדר, שאני קטנה, שאני אינם יספיק (השלם את אותה החסר).
כשהייתי ילדה והבחינו בי, חטפתי. מודאג למדתי להיעלם. למדתי לחסוך, לטשטש, לשפר אפרורית ואפילו לא נראית ככל האפשר.
הפכתי להיות באופן בעיקר שלא מאיימת ואז בחרתי מהות בה ידע ההכלה וההקשבה שלי סייעו עבורנו מאוד. בשטח הוא האדם שישנו הנו ממש לא אני בהחלט, אלא גם אף אחד לא שמולי. אני בהחלט שבו למענו. נכון?...
ובקונכייה שלי, הרגשתי זריזה במיוחד. כמו כן מתוסכלת כמובן, מכיוון ש מוטל עלינו בתוך המון נתונים אינם חווים שטח ויכולת להתבטא, אך מהו תסכול בעוד ביטחון?
לפרקים הצצתי החוצה, בגדול "יצאתי לסיבוב" באירופה. אבל זריז במיוחד חזרתי לקונכייה הבטוחה והחמימה שלי והמשכתי לנהל שבו את אותם משך החיים של.
אם כש...
אתמול אני בסמינר המדהים המתקיימות מטעם אישה נהדרת אשר נקרא סמדר מילר, שנקרא "לצאת לאור בעוצמה".
אני בהחלט לא יודעת מהו קרה פעם בלוח מקיים, אבל החיים אלוקים החליט לתת לי בעיטת התעוררות עצומה. הינו אבל ידע שאחרת אני ממש לא אזוז...
האינפורמציה והנפשות הפועלות אינו חיוניים. הנקודה זו, שקיבלתי חתיכת שטיפה. על מה? על אודות 9 שאני גרועה. בנושא 9 שאני לא בסדר. על גבי אי אלו שאני... אינן מביאה את אותן באופן עצמאי. אינה קיימת.
קולטים??? על גבי משמש שאני איננו נוכחת!!!!
עם סיומה של השטיפה, כשאני וכו' המומה וכואבת, מגיעה שליחה אחר מטעם נציגנו מלמעלה: מטופלת בת 11. "תגידי, את אותו מנקה קשורה כל בשקט? את אותה פעמים רבות כועסת? מרימה את אותם הקול?" בקיצור - "הלו, עלינו שבו מישהו?"....
והאשלייה מטעם הבועה החביבה שהגנה עליי והסתירה את העסק התנפצה לכם בפרצוף.
It was not a pretty sight.
במידה ו השדר אמור להיות מעט יותר בוודאי מזה?
איך מהצלם חששתי יצא. ולמה הוא קרה? בגלל ש אהבתי להימנע שלו...

ואודות על ידי זה ייאמר - השם שלו ישמור.
אזי - תחום חדשני, השלום.
לפניכם אני בהחלט.
אני בהחלט לא מעולה.
אני בהחלט פוחדת קורה שאנחנו לדבר, מכיוון ש מיועד לעכשיו, אני בהחלט עוד מייחסת חיוניות יתרה על מה יחשבו עליי. ענין זה בטיפול.
הייתי פוחדת לטעות. באג מציאותי, יודעת. עובדת גם כן עליו.

יש צורך גם מושלם תוספים שמומלץ לשפץ.
או שלא?
שמא הנו בסדר קל מאוד להמצא ככה? אנושית, רחוקה שנות חשמל מהשלמות הנכספת, אולם - לקרות אני בהחלט.
עד מאוד מבקשת עכשיו להצהיר נמצא שזהו, אני בהחלט עוזבת מהקונכיה בין ולתמיד, שדבר זה זולה הרבה יותר, שמעכשיו אתחיל לדבר ולהיות קיימת להרגיש אני בהחלט.


אני בייחוד באופן ספציפי רוצה. ובנוסף גם לוקחת ברצינות שאולי אפול בשיטת עדיין מיליון פעם. מהתחלה אשתבלל ואשתתק ואאבד את כל באופן עצמאי. מבקש להבטיח לעצמי שאם נקרא יקרה, אתייחס לעצמי באמפתיה ובחמלה אמיתית. את אותה שיטת בדק הבית בסמוך ניסיתי. אין.
ואפילו, נראה לי שאם משמש עושים - או שמא אפול מהתחלה לדפוסים הישנים - אלוקים מהר ידאג להעביר מסר באמצעות עבור המעוניינים אי אלו תזכורות חוץ (קצת בזול מכאיבות נקסט טיים, פליז) שימליצו עבורינו לבדוק אחר דרכי פעם נוספת אליי.
הרי תודה שקראתם.

הנני.