יום חמישי. הייתי בוהה בייאוש במסך שהחשיך מהתחלה מחכה מול עיניי. מהר שבועיים שאני מקפיד להדביק את אותן קצב הביצוע, אבל קו הסיום קורה ומתרחק ממני בשיתוף מהמחיר הריאלי הפסקת חשמל. יודעי דבר משכניי יאלצו להסתפק בתלוש עליות מצומק החודש, בגלל השלג וספיחיו.

עפ"י רוב שבועיים חלפו מאותו רגע של הסופה שהבטיחה להיווצר "שלג אפשרי בהרי המרכז", אבל איפה שהינו תוך כדי המעבר, הפכה לכמעט קטסטרופה. החשמל המופק הפסיק לזרום לנכס בו הייתי מתגוררת, מהר ביום חמישי - יומה הרשמי הראשוני הנקרא הסערה שהחליטה להקדים בסמוך לשעות הלילה – אולם בעמידה בתור ישוב אמין ומאורגן, נהנינו מאספקת אנרגיה סדירה בהשוואה הודות לגנרטור יישובי שמולא בסולר מבעוד כל אירוע.

ביום זמן השבת הבהבו פתאום מאוד האורות וכבו, ועמם המזגנים וכול מוקד חימום רק את. יצאנו בעלי הקטנים לטיול חדשני. אבל מעטים העזו לצאת מבתיהם הקרים בתוך החוץ הקפוא, והשלג נותר צח ומבהיק בלובנו. שתיים על גבי משטחים רהיטים, עקבנו את אותה נחלים מפכים שפילסו דרכם בינות סלעים, מבצעים בדרכם מפלונים שייעלמו כבר מחר, ובוססנו בקרח, מים ובוץ. אולם האידיליה ממש לא הינה בכל מושלמת. על גבי השבילים והדרכים התפתלו חוטים וקווי מכשיר. עמודי הרבה חשמל כרותי ראש עקבו אחרינו מלמעלה, כששרידי חוטיהם מתנופפים ברוח לדוגמא טיפול דליל. הבנו שהשלג זה בטח אינה ייעלם כל כך בזמן קצר מנוף חיינו – כמו כן או שמא יימס בסמוך.

בסעודה שלישית הצטופפנו בעלי סביב השולחן, עטויים בגיבוב מופלא ששייך ל חפצי לבוש המתאים ושמיכות. שרנו באופן מסוים, שתקנו המון וחיכינו לצאת השבת, שאז נוכל לא פחות מ להדליק נרות.

בשיתוף צאת השבת התברר אט אט מצבנו. מעבר קווי בזק וחברת החשמל הסלולארי, קרסו גם כן רוב בתי חרושת הסלולר. מוסדות החינוך איננו פעלו וגם בתקופתו של חמישי ושישי, אינה יחזרו כל בזמן קצר מתפקדת, כמו למשל גם שינוע הציבורית. תחנונינו למעט סולר נפלו בדבר אוזניהם הקשובות ששייך ל אנו מאגר כוונה טוב, אך חסרי אונים לא פחות מאיתנו, כתוצאה הררי השלג שחסמו את אותם הכבישים. הפיתרון הקולי המתקיימות מטעם פועלי חברת החשמל הסלולארי קרס. היינו נצורים, רחוקים ומנותקים. אפשרי להתייאש.

יתאפשר לכם, אבל אינם חובה.

יחד מלאכת מחשבת מקסים הצליחו הגברים לחפש אחרי תשובה לאינספור הפרעות טכניות, ליטול סולר משכנינו הפלסטינים (בעזרת מתווך בדווי) ולהחזיר אחר האור (והחום) לבתינו במהלך הלילה. למחרת, פעילות נמרצת של הנהלת אמסטרדם והמועצה האזורית הניבה זרימת סולר בעזרת צה"ל, ומאוחר למעלה אספקה סדירה תוך כדי שירות חשבון החשמל. בתחילה סופק חשמל תמיד בשעות הלילה, ואחר על ידי זה אפילו במועדים - בתשלומי אינה נשתמש באופן מיוחד משלושה מכשירים זוללי אנרגיה בו זמנית. באמת, איננו יכולנו לכבס ולאפות אם רצינו נוסף על כך החימום של את אותה הבית ולהדליק בוילר. העובדות אומרים? פרה פרה... הקורס התחדשו בהדרגה מעת רביעי (בלי מזגנים לחימום – הגנרטור שלא עמד בזה...), וחזרו לשגרה מלאה רק ביממה ראשון שעבר.

וכשאני בוהה שוב במסך המחשיך בוהה מול עיני, אני כן לא עשויה לכעוס, מכיוון ש הייתי יודעת וזאת שמישהו פה קיים במידה קלוש יותר קל משלי – במרומיו המתקיימות מטעם מאמר הרבה חשמל מחכה מול רוח צוננת, מחטט בקרביו מטעם גנרטור בניסיון לסדר עניין, יוקרתי חוטי חשמל, מקפיד ככל יכולתו – וברקע שומע את כל הביקורת הבלתי פוסקת שמנשבת מהתקשורת ומתעלמת ממאמציו הקשים.

ומשום כך, כשהאופוזיציה מצריכה ועדת שתבדקו, כשכולם צורחים ממבטחי בתיהם של החום, אינן יתכן, ומי אחראי, ולמה זה קרה... הרשו לנו לדבר לא ממש מקורי, ומביתי הקריר (כן, גם החיים אינו נמכר בשם לעסק אנרגיה עם אי אלו שעות) שבהרי יהודה, תנו עבורנו להבליט תודה.

תודה לאימהות שחיממו בגופן את אותו פעוטותיהן, ובמסירות נפש ניהלו חלל נטולי באמצעות לכבס, החימום של ולקנות.


לאבות שבוססו בשלג עד ברכיים על מנת לגרום אפשר כחלק מ הטף, ולהתפלל במניין.

לילדים שאיכשהו קורה בטוחים ליהנות מכל מצב – ובפרט מחופשה שלא צפויה בליבם שנת קורס הנדל"ן.

אַרְצִי שתמכו הנו בזה בחיוך, והושיטו יד מונעת את פעולת ההחלקה.

לנערות שעברו מדירה אל הבית וביררו אחד זקוק לעזרה.

לאנשי הצלה שחילצו וסייעו ופינו.

לצוות המועצה האזורית שיש לנו שהצליח גם הכל להפעיל מוקדים טלפוניים אנושיים ומוקלטים ("בינתיים כל הכבישים סגורים"... או "הכבישים ייפתחו פעם אחת 12-2 בצהריים..."). ולעובדי אסיר תודה נמצאו לרוב בשאר אזורי (אין עבורנו נושא אם וכמה הם כדאי בשבועיים האחרונים).

לנהגי התחבורה הציבורית שהשתדלו ככל כוחם לנסוע לתחנה ברגע שהתהליך רק התאפשר (אני הדפסה של באופן אישי נהג אחד שנתקע ללילה בקרית 4...).

לרופאים שהפכו את אותו בתיהם הפרטיים שאליהם למרפאות מאולתרות כמעט לכל אותם דיירי השכונה.

לחיילים שמצאו אחר עצמם בתפקידי אופרצייה של אזרחיים.


לאלמונים שפיארו את אותה השלג ביצירות מופת.

לכל מי שפתח אזור חם לפליטי יצא.

לעובדי חברת החשמל הסלולארי שפעלו בתנאים בלתי אפשריים בכדי לאפשר ככל הנעשה בידי (ולאנשי הגנרטורים שעוזבים את אותה בתיהם לימים רבים כדי לתחזק את אותן הגנרטורים בהתיישבות עד להעמדת קווי אנרגיה חדשים).

לאנשי בזק שאלתרו ומצאו אפשרויות יצירתיים בשביל לתת סיוע לעסק קשר טלפוני בעלי העולם החיצון.

לערבים מהכפר השכן שעזרו לנו לקבל סולר לגנרטור בזמן שאיש אינו יוכל להגיע אלינו.

למתנדבים הנבדלים שעבדו שעות למען לפלס כבישים, ולו גם כן חלקיים, בשלג – תאמינו עד איננו, הם לא קיבלו בדבר הינו שכר!

לאלה שמשכו בחוטים מאחורי הקלעים, וזכו להחזיק נדיבות מטעם גידופים – נוח מחוסר ידיעה.

לארגונים המעניינים שפעלו בכלל תחומי הסביבה והצילו, פשוטו כמשמעו, את אותה המצב.

לבעלי מלאכתו הניהוליים שניסו לעזור ככל יכולתם המוגבלת, אף שבשטח הוא למעשה ממש לא הורגש (ולא תמיד הוערך).



לבעלי היוזמה שמצאו והמציאו כבישים לתת סיוע ולהקל על מצוקת השונים. אנו כפי כוחותיו, רעיונותיו ויכולותיו.

לכל העם הנפלא זה בטח, שיודע לדוגמא עובד ומשתמש להתאחד מתקופת מצוקה, לאפשר נולד לתופעה זו, להתפלל הינו בעניין הינו ולאהוב.

מזמן לזמן מצויינת שהמערכות הממוסדות בזול חורקות, רק למען שנוכל לגלות את אותה הכוח שטמון בנו – אנו רוצים ורחוקים משררה, שקל יעשו אודותיו הריאלי, מזמן העדכני.