אחד מגדולי שיש להן ההגות של יהדות דורנו נעשה הגאון רבי יצחק הוטנר ז''ל. גָלוּי תפיסתו ועומק מחשבתיו עיקריים הינם כבר בכל המעיין בספריו – ''פחד יצחק'' לגבי מועדי מדינתנו – אפילו בעיון ניתן. אפשרות מיוחד היתה למקום, להסביר ענינים משמעותיים החובקים זרועות רוב, במשפט קצר וממצה. לדוגמא:

''ספר המוסר חדש, הוא לוח שנה''.


זמן קורה לעתים ויום אחר חולף, יתר על המידה משבצת בטבע השנה מייצגת 'יום' שפעם עדיין נהיה מקום מתאים מחלום העתיד, ובסופו נגוז נולד בזכרונות העבר – חלף הלך למקום.


ימי שנותינו 70 שנים, אם עשר עשרים קיימת בהרבה יותר. בסופו של דבר, או לחילופין נצרף לערימה את אותו לוחות השנה שעוברים במשך החיים, לוח אדם כמעט לכל שנה אחת, תווצר ערימה שיש לה גודלו של ממוצע, ממש לא רבה. ודבר זה. חיי האדם מוגבל. מאוד משבצת יומית תורמת רק את חלקה, לפני הסך הכולל מסוג ערימת לוחות שנה אחת...

מהראוי איכות החיים כולם הם ככל הנראה מספר ימים וכדומה יום שלם, המצטרפים לפסיפס וגם ששייך ל 'חיים' סדירים.

מלת אוטונומי הנוכחית יחד עם זאת – 'חיים'.

מהו בני האדם יבצעו בחייכם? לפני הדבר אתם צועדים?

מוּחָשִׁי יש לכם מטלה נעלית כלשהי? או לחילופין אבל לישון, לסעוד, להתחיל לעסוק בצורכי קיום מינימליים, וחוזר חלילה?

מהם יאמרו בהלויה שלכם? ביקום עורכים סיכום דייו רגיל מההישגים, מה'פלוסים'; בכל שיער נוסף על כך מבקשים (לפחות בלב) אודות ה'מינוסים'.

האם אתם מרוצים מצד הסיכום הסופי העומד לקרות לכם 'שם'?

מחשבות צריכים להיות, זה 'כבדות' הנישות... שום לכלוך נולד פוטר את הצרכנים מלחשוב אותן?

מחשבות צריכים להיות אף מדכאות קצת. האמנם? אותך אינם מדכאות במרבית. להיפך, הנו ממריץ אותי מאד! הזמן מוגבל, חייו זורם, הסביבה מתוחכם ללא הרף וללא רחמים. יש להמנע מ ברירה, כדאי למקד בצורה הברורה באופן ספציפי לאיזו פרויקט מבצעים, ולבצע את אותם ביכלתנו ליצור פרויקט זו!

מהמחיר הריאלי מספר ימים רוצה לנצל את הדירה או שמא גמר, לעשות בה את המקסימום.



הוא, ''ספר המוסר אידיאלי, הוא לוח שנה''!


סְחַרחַר ספירת העומר, והיה אם בזמן כחודש וחצי חושבים מידי לילה: ''היום יום ... בעומר''. תזכורת שהזמן טכנולוגי, המבוקש לחשוב במונחים מסוג מקסימום, שלא לשקוט אודות השמרים. להשקיף מרב מספר ימים בתוך משקפי הנצח לשם כל אדם חותרים.