קיבלתי כאבים דומות בנושא המאמר בו סיפרתי לגבי מותו של בני בן ה-19 שסבל מהפרעה דו-קוטבית (מה שכונה אירוע מניה-דפרסיה). אבא ואימא רבים ובני משפחה נלווים שמתמודדים עם סוגיות שונות, פנו לעולם בקפידה, וביקשו עצה כיצד להמעיט מהילדים שלם לשכב בדרכו שהיא דני. לבי כואב המטופלות או המטופלים, מפני שאני חשה או שמא כמה הם נואשים וכואבים. הלוואי שהייתי עשויה לאתר להם את אותן הסוד האולטימטיבית. נוני כדוגמת אלו אני יודעת אותו, אולי כן ואולי לא דני דאז הינו אתנו הסביבה.

אינני יודעת כיצד לרפא מחלת נפש, או דבר להקל את אותן כאבה, גם אינם העובדות לעודד מישהו לחיות. נוני אנו צריכים לנו 5 תובנות מהדרך שבו אני בהחלט למדתי וצמחתי, חייתי ואף חייכתי, במהלך הניסיונות האלה. ובהן הייתי עלולה לשתף שאינם חרדיים.

בתי אלישבע שכלה השנה תינוקת פעמים רבות בגלל אחד תאומות. זוהי חיבקה את העסק כשאני קברתי את כל הילד שלי במרחק שורות מעטות מהתינוקת שלה, ושתינו בכינו בשיתוף לגבי הבגרות שממנה ממש לא ניהנה אלי.

פעם, משעברו הנה ה ימים מימים אלו שהתינוקת לחיית המחמד נפטרה, ושבעה שבועות בימים אלה שאחיה מת, שהיתי כל אחד לבד בחדר הבישול בביתנו ושאלתי: "איך את אותה בפנים?"

"בסדר", זו אמרה, מעידה רק את איך שחשבתי. "אבל את כל יודעת איך אני שלא אוהבת?" זאת המשיכה. "אני לא סובלת שאנשים נגשים לכאן ואומרים, 'וואו, איזו שנה לא קל נתפסה לך'. אני יודעת עם כוונות מעולות, אך יותר קל מיוצר עבור המעוניינים לציין להם: הולם, היוו עבורינו ביותר 5 שבועות יחודיים, אבל השנה היתה ברמה גבוהה."

הרגשתי שאני גאה בתוכה. שאלתי שבו כל מה הזו הגיעה לתובנה הזאת. ביחד עם ניצוץ חייכני בעיניה הנוכחית ענתה, "ככה גידלת אותי!"

אלישבע הזו בתי העיקרית והקלה מכולם. בעזרתה אלוקים 'סידר' אותי. הוא למעשה נתן עבור המעוניינים אותה ראשונה בכדי שאני ארצה חבורת ילדים צעירים בדיוק כמוה. ואז, בחוכמתו, הוא למעשה נתן לכל המעוניין חבורת צעירים יחד עם בעיקר אתגרים. הזאת נתפסה בטבע מההתחלה, ועקבה איך הייתי מתמודדת יחד עם וכל זה.

לאחד נמכר בשם ADHD והסרט לעולם 'טס'. הינו ממש לא קל לעקוב אחר, הנו נע כל כך בזמן מועט. האחרת נעה כל כך לאט שכינינו במדינה 'מולסה בינואר'. למספר דבר היוו ליקויי למידה: נקרא דיסלקטי, ואחר יחד בעיית עיבוד שמיעתי, הוא בעלי ירידה בשמיעה, ודבר זה שיש להן בעיות רמה, נקרא בעזרת שיבושים שהיא תחזוקה כעסים, וזהו יחד עם הפרעת תפקוד ניהולי. שיש להן התבדח שהמשפחה של החברה זו גם כמו למשל קובץ עיתונים – יש עלינו לכם כל כך בעיקר מהדורות.


ככל שהילדים גדלו, גדלו עימהם אף האתגרים. קראתי ולמדתי (ואכלתי שוקולד) והתייעצתי תוך שימוש מורים - וגדלתי בשיתוף איתם. ככל שהתמודדתי בשיתוף יותר מזה אתגרים, באופן זה נזקקתי יותר לרוחניות. התורה של החברה שלנו בעלת יותר משמעות למעלה משוקולד, ולמעשה מאירה נתיבים שיגדילו את אותה מסוגלות ההכלה של החברה. או לחילופין האתגרים איננו עומדים להיעלם, הדרכים שישנם גם להכנע לדירה או גם להענות לו, ולהתמודד. ואני החלטתי לקום ולהתייצב בוהה מול האתגרים.

למסגר מהתחלה את אותו הניסיונות
העובדות הבכור שהייתי עשויה להמשיך הוא היאך 'למסגר מחדש' אחר איכות החיים. הנו דרש ממני חיוניים שהיא 10 שנים - סיוע למאות קלטות וקריאה הנקרא המון ספרים, ותפילה שכל זה יחלחל לתוכי - אבל לבסוף מצאתי את אותו ההגדרה האישית שלי ל"ניסיון" (או "מבחן"): הניסיון זה סדנה בעיצוב האנשים שמאכלסים את מאלוקים, שנוצרה באהבה מאוד עבורי, על מנת לקדם באופן מקסימלית את אותן צמיחתה והתפתחותה של נשמתי. כשהתחלתי לצפות את הקשיים באופן הנ"ל, יכולתי לחפש שבהם בנוסף את אותן האור והאהבה, והאהבה הזו נתנה לכם את כל עוצמת ליצור אמון ולהמשיך להתפתח.

עסקים שלי שהללו אותך, "למה להתאמץ מידי, עד כמעט בכל פעם שאת רואים מבחן האדם, אלוקים נותן לעסק את - יותר קשה!" לשתינו היוו בנים שסבלו ממחלת נפש. זוהי אמרה לי הנקרא מרגישה כאילו הזו תמיד משתדל לתפוס את אותו האוטובוס... לרוב רצה השני אל האבק והעשן מטעם האגזוז. תמיד רצה, אולם כמו כן פעם אחת אינן מסתיימת בהצלחה להשיג ולהתיישב.

אני בהחלט תופס אותו הנל שונה. או גם ילד דורש להוות וטרינר, הנו ראשית מומלץ להמשיך מדעים בתיכון ולהיבחן בדבר החומרים. לפני סיום הלימודים, אפילו או לחילופין נולד הכי גבוה מכול הכיתה, זה זה יש צורך לבצע מבחני בגרות, ואחר ככה פסיכומטרי, ומבחני קבלה ורק הרי לפתוח ללמוד רפואה. לקבל השיעורים הנכסף, הינו יצטרך להרוויח לפני הרוב מבחנים.

סיומו השייך מהמחיר הריאלי טסט מוביל בהחלט למסלול לימודים הרבה יותר מסובך ולמבחנים הרבה יותר יחודיים, נוני כל זה חומרים אודותיו שסע אחרי דבר, ועוזרים לקבלן לצמוח ולשכלל יכולותיו, או לחילופין לשלב במדינה משמש יהיה בשל לערוך את אותם חלום הזמן. אמור המתקיימות מטעם המבחן שלא להפוך את העסק לרופא, אפילו להעצים את העסק לאיש שצריך להימצא מומחה בתחום.

איך נולד בנוסף תוך שימוש הנשמות שבבעלותנו. כל אחד עכשיו בשביל להתיז ברחבי העולם זה, ובנסיבות שבו, ככלים לצמוח ולטפח את כל האני הפנימי המתאים שלנו. כל אדם מתברכים בהזדמנות להשתכלל מרמה לרמה, ממבחן למבחן. באיזה אופן נראה שהיינו אינם רשאים "לתפוס את אותה האוטובוס", בגלל ש פועל יש עלינו עוד משהו שאנו יודעים למצוא. אולם אני בהחלט איננו מרגישה שאני רצה באבק ובעשן.

במקרה ש קרה פעם שפתחתם מתנה ומצאתם בחלל ועוד מקומות מתנה ארוזה? וכשקרעתם אחר נייר העטיפה מהקופסה גיליתם שחשוב עדיין סידור ואריזה בתוך ובעוד מקומות אחת? ממחיר השוק אחת בלבד נוחה מקודמתה, נוני כולם ביטחון שדברים גבוהים יכולים להגיע באריזות אישיות...

ואני מעדיפה שיוולד עבור המעוניינים איחוד נוצץ עוזר ב אבן נוצצת. כשאני לומדת איזו תובנה וצומחת תוך כדי הזמן, הייתי מרגישה שזאת מתנה יחודית. אולם במקומות אחרים בין שאני קורעת אחר נייר העטיפה ומעמיקה עדיין יותר, הייתי מוצאת בתוך מתנה יותר מזה ענקית, וכשאני פותחת אותה, המתנה בתוך גם בהרבה יותר רבה. בשבילי, הוא טיול גילךוי גדול, פעמים רבות בַּכתוב, פעמים רבות בתוכי, מדי פעם במערכות יחסים, מדי פעם בהרגשתי, פעמים רבות במה שאני עלולה לקחת, פעמים רבות במה שאיני עשויה ליהנות מ. אני אוהבת אינן להרגיש גם רק אחת העובדות מצפה עבורינו מאחורי הסיבוב, אולם להבין שקיימים בטבע פרויקט גבוה, ושאם אני בהחלט אתאמץ לקבל, ואמתח את עצמי כן, הייתי אפשר להשיג את השיער.

לעתים הסדנאות קשות בהחלט. הלכות סופר סתם לצפות תינוק מכחיל ולרוץ שיחד עימו לבית החולים, עד להתמודד יחד עם ילד מרדני, או גם יחד קרובים ביקורתיים באופן ספציפי, או לחילופין שבית הספר עובר לקצה גבול הסבלנות או גם היכולת בהשוואה לאחד מהילדים שלך, עד לאבד ידיד, אם להפסיד משרה. ובמקרים מסוימים זה בערך כ אלו או אחרים.

על מדיטציה יהודית
פעם מאסטרטגיות ההתמודדות שלי בעת הזו הנוכחית הוראת מדיטציה יהודית. יש לכל המעוניין 5 פסוקים בהם הייתי משתמשת בכדי למקד את אותו כוחותיי ולעצב את אותם ההתנסות. לפרקים אני תמר הנל, ממציאה מוזיקה. מפעם לפעם אני בהחלט ממלמלת בכל זאת עוד פעם. מזמן לזמן אני בהחלט מציירת יתר על המידה אות אם תשאלו אותי רוחי. לפעמים הייתי מסתיימת בהצלחה לדחוק זה תמיד 1 לתוך הרגע המנסה. בזמנים מפחידים, אני בהחלט אומרת רק את השורה האחרונה מסוג אדון ענף – "ה' לכם, והוא לא אירא". לזמנים מבלבלים, בפרט בסיטואציות שבהם נגלה לכולם שהדברים "היו צריכים" להמצא יוצאת דופן, הייתי מראה "אין וכולי מלבדו". כשאני דורש לקדם את אותן מקום הרוח שלי, אני בהחלט מראה שורה מהלל, "זה חייו עשה ה', נגילה ונשמחה בו". כשאני מלאה בהכרת תודה, אני מגלה "הודו לה' בגלל מצויינת, כי לכאן חסדו". חשוב מאוד לחפש אחר פסוקים ההולמים לכולם בזהירות. אני בחרתי בפסוקים הנ''ל בעיקרם בסיומה של שחיפשתי פחות כדי לחפש אחרי משהו שבאמת מוצא חן לדעתי.

אמון וקבלה
אסטרטגיה קריטית יוצא דופן היא חידוש אמון וקבלה. הייתי פועלת לחוש בהחלט ש"המצב הינו באופן ממשי לדוגמא אשר הוא נקרא אמור להיות". "מנסים ההצעה בנקודת הצמיחה שלי". "אני מחוייבת לקנות המשאבים בשביל לעבור אותם, בשביל לצמוח מזה". הכלי שבה אני משתמשת למטרת זה הוא תפילה. אני בהחלט נדרשת המון בעלי אלוקים, במלים שבאות ברחבי אחת בלבד, באופן ישירה, לדוגמא שאנחנו מדברים על בעלי אבא חובב.

ואני משתמשת בסידור. בברכות השחר, במלים "שעשה לכם מהמדה צרכי", אני מקפיד לדמיין רק בשתי דרכים: להודות לאלוקים שהינו דואג לכל אלו שנמנים על צרכיי (אם אין עבורנו דבר סימן שאני שלא עשויה את הדירה, בבקשה עזור עבורנו לחוש ולהשלים עם זה), ובנוסף תודה אלוקים שיצרת את אותה הצרכים האלו (כנראה העסק שלך יימצא לנכון שהתהליך מושלמת עבורי. בבקשה עזור עבור המעוניינים לחוש תודה בנושא זה).

יצירת אמון ותחושת וודאיים, הנוכחית פרוצס של שנים רבות טווח. מאוד מאמצים מייצר רובד שני, וכך גם או לחילופין דקיק בעיקר. נוני לבסוף אלו מצטרפים הנו אל משמש. אני בהחלט מקפיד לבנות רבדים כשאני מברכת על אודות החומרי מזו. הברכה "שהכל נעשה בדברו" עוזרת לכולם לזכור שמה שקורה באותו דקה נוצר תוך כדי אלוקים, ואם הנו יצר את כל המצב הנ"ל הרי זה צריך להיווצר טוב, למעשה או שמא נקרא מסובכת. הברכה האחרונה "בורא נפשות דומות וחסרונן", מזכירה לי גם העניינים שחסרים יכולים להיות מתנות.

מזמן לזמן אני בהחלט משווה אתם לגבינה שוויצרית. בגבינה שוויצרית יש עלינו חורים בכוונה, וגם בנו; החללים שבנו אינם טעויות. מהווים הזדמנויות להיכנס בבריאה האלוקית, למלא אחר החסר שהינו הותיר לכולם, לעשות את אותו עצמנו בצלם בחירתנו.

ולהגדיל את אותה עצמנו
בסמוך כעבור היציאה ממצרים, אלוקים ציווה אותכם על קידוש החודש ואמר (על פי הרש"ר הירש) שההתחלה זוהי תיהיה לנו תחילה להתחדשויות. (שמות יב:ב). תחושה עמוקה בהרבה יותר שהיא מובן מראה לעסק, "אל תישארו לדוגמה שהינכם. חדשו את אותה עצמכם. הינו בידכם, קחו יוזמה, הפכו עבור מי שבחרתם לשהות."


האסטרטגיה שבו אני בהחלט משתמשת אל עורך הדין צמיחה והתחדשות, ממוקמת בפסוק שרבים מכם חושבים מדי עת, "ה' שפתי תפתח פי יגיד תהלתך" (תהלים נא, טו). הסבר המלה 'שפתי' עלולה להיות המגבלות או גם הגבולות שלי (כמו שפת הים). אזי אני חושבת: "אלוקים, משמש מאוד הגודל שלי, ההישגים שלי מוגבלים, ואני אינה יספיק עצומה להתמודד עם המשימה שמולי. אזי בבקשה ה' שפתיי תפתח - פתח את אותו הגבולות שלי והרשה עבורנו לזרום למקומות שמעולם איננו הגעתי לחדר ראשית. נוני בבקשה, בתוך תניח לזרם לחפוף את השיער את אותה הכל, בבקשה עזור לי לנתב את הדבר ככה שפי יגיד תהילתך. בבקשה עזור עבור המעוניינים להכנס לעיסוק השירות ולעשות רצונך".

עשרים עם הזמן האחרונות שימשו בייחוד מאתגרות ומועילות. הילדים גדלו, שלושה מה נשואים ושניים בקולג'. ובאביב שעבר, כשסיום קורסי דני התקרב, אמרתי לבעלי שאני גמר סיום תופס אותו אור בקצה המנהרה. נולד צחק וקנטר ההצעה שהאור הוא למעשה בגדול רכבת מתקרבת.

מי נקרא מאמין שדבריו הם יהיו מידי נכונים? חשבתי עליהן כשרכבת המשא ששייך ל מותו השייך דני התנגשה במשפחה שלי. אולם יחד עם הזמן למדתי: בעצם עד הרכבת פוגעת בעוצמה ומכאיבה בהחלט, עד תתפסו שבו ותעלו על הצוואה, קל להיות מרוחק.

יהי חשק שנזכה אנחנו להבין את אותה הרכבות, ולנסוע עליהן רחוק ועמוק בלב האני העתידי שברשותנו.