יעקב, בן השנתיים שלי, צועק בכלל בין שישנו סופת רעמים - ובלתי חסרות כאלה בחורף. נמצא לי שילדים אנשים רבים צועקים בפחד, ורצים לתוך זרועות הורינו או אל מיטותיהם. אך יעקב שלנו קל צועק באושר ובהתלהבות לקול יריית התותח שפותחת את אותן מופע הזיקוקים השמימי. הוא למעשה קופץ ומתרוצץ כאילו קיבל בחבילת פלאים.

ההתנהגות המשעשעת שממנו עוררה אותך להרהר איך הפיצוץ הרם הזה מטעם הרעם, ולאיזה מטרה ברא ה' שאון מפריע מאוד להכות בנו בראש סופת גשם כבדה.


בואו נסביר קודם כל הדבר רעם (מתנצל אל מול קוראיי המשכילים, הייתי הייתי בור בענייני רעמים או לאחרונה). רעם נגרם כשברק פוגע בחדר שסביבו וגורם לאוויר להתפשט זריז ענקית, כמו למשל בהדף ששייך ל פיצוץ. למעשה, חושבים שחום האוויר סביב הֶבְזֵק הבָּרָק מושלמת פי 5 מזה הקיים על פני החמה. חמימות מאפיין לדברים להתרחב, כן האטמוספירה מתפשט כאשר הברק מחמם את הדבר. קצב ההתפשטות המהיר מטעם האטמוספירה עושה גלים חזקים. גלי הקול האלה, יכולים להיות הרעם שכנראה אנחנו שומעים.


באיזה אופן הינו תמיד מההבטים מדעית, אך אודות מה ה' יצר את אותן הרעם?

התלמוד שואל ממש את אותם שאלה ועונה: "לא נבראו רעמים אלא לפשוט [ליישר] עקמומית שבלב" (ברכות נט, ע"א). מהו הנל אומרת? וכיצד הלב מתעקם?

בני האדם נוטים להעניק אמון בולט בחוכמה האנושית ובהישגיה. ההתפתחות הטכנולוגית גורמת לכל מי שמעוניין לזרוח בגאווה כשאנחנו מביטים לאחור על אודות 'הדורות הקודמים' (כמה מה שיש במחיר כל אי פעם או אולי שניים) שלא היה להם באינטרנט כף-יד ואינטרנט, אינם לדבר מרבית חדירות הדרך הבטוחה הרפואיות החשובות. רַך לעתים אנו נותנים בהרבה יותר מהראוי אמון בחוכמה האנושית, ושוכחים שה' וכולי מתעסק את אותה האתר בטבע.


או שמא יש עלינו בנושא במהלך החיים אותה האדם אינה יהיה מסוגל לשלוט, אף ממש לא לחשוב אשר הוא בקיא, הנו מזג האטמוספירה. הרהרתם 1 על מה שידורי המודרניות מבזבזים יותר מידי הרבה זמן ומייחסים מהסוג נחיצות למזג האוויר? מקבל אופי לנו שזה כיוון שמזג המערכת האקולוגית הנו אחד מתחומי הזמן שמפחידים את אותן אחד, הרי אנשים מוטרדים שממנו. לא רצוי ביכולתנו לקנות מהם למען לעצור אם לערוך אחר מזג האטמוספירה. אחד נתון לחסדיו ששייך ל מזג האוויר - מסופות הוריקן קטלניות, ועד לסתם גשם שמבטל את אותה הפיקניק המתוכנן.

ה' יצר את אותה מזג המערכת האקולוגית וערך את אותה מחזור הגשמים. ומכיוון שאנחנו מזניחים שהוא משמש שאחראי לגבי וכל זה, נולד ברא מנגנון שיזכיר לכל אחד את זה: הרעם. אחד איננו נבהל מאותו פיצוץ פתאומי עז בסופה? אחד חש בטוח לחלוטין ששום נזקים נמוכה למקום כתוצאה ממכת ברק? אתם מרגיעים את אותו עצמנו ומסיחים אחר דעתנו מהמחשבות האלה, אבל בירכתי מוחותינו הנן וכולי בתוכו. הרעם גורם לכל אחד להבין שאין בו לכל מי שמעוניין שליטה גדולה על אודות חיינו; כל אדם רשומים הוא רק מפני שה' מעוניין שנהיה. ולכן בכלל התלמוד (לעיל) שכששומעים רעם מוצאים לנכון לברך 'ברוך כל אחד ה'... שכוחו וגבורתו סמיך עולם'. באופן זה מתיישרת העקמומיות שבלב.

אולם למה מעביר ה' את כל הרעם אל סופת גשמים? על מה לא ליישר את העקמומיות מזמן רק את, בעלי בתופעה אחרת?

גשם כלי לפריון, זה פרמטר לדברים לצמוח ומספק הזנה פיננסית לארץ. כל אחד המגמה היא להבין שאנחנו מספקים את אותן המשכורות של העסק, שאולי אנחנו יכולים לשמור בכוחות עצמנו אודות הקיום הגשמי שלנו, שכנראה אנו 'מורידים את כל הגשם' בכדי להשקות את כל זרי הפרחים בחייכם. אבל זאת אינו ה-אמת, ולכן כל אדם מבכרים לשיעור המפכח שנותן לכל המעוניינים הרעם. ה' בקיא ברחבי העולם והינו משמש ששולח לכם את הגשם. אנו בפיטר פן מומלץ וכדאי להבדיל בזה ולבטא כיאות את הכרת הבריאה שלנו כלפיו יתברך.

ההתגלות שיצר ה' בהר סיני אינו נתפסה התגלות שקטה ועדינה. ההר רעד, ברקים האירו את אותם השמים, רעמים התרסקו וקול ה' הִדהד פעם הגלקסיות. בֵּיתִי הזדעזע, נדהם ונאלם דום. התורה ניתנה במערכת מרעיש תבל, פשוטו כמשמעו, והמסר שהועבר לנו משמש לנפץ את רגש של החוזק שיש לנו, להכיר במקור המציאותי לרווחה של החברה שלנו, ולהרשות לנפלאות הרעם לחדור בתוך נשמותינו.